במשפט הפלילי נשמרת זכותו של אדם שלא להפליל את עצמו, אם במהלך החקירה ואם תוך כדי התנהלות המשפט. עם הודאתו בדבר העבירה, היא משמשת כראיה נגדו וכהוכחה לאשמתו (ויצטום, מרגולין ולביא, 2008). הודאת שווא הנה התוודות בדבר ביצוע עבירה על ידי אדם שלא ביצע את הפשע (יהושע-שטרן וכרמון, 2012). קיומה של תופעה זו מאיימת על […]
1 ) התובעת תטען שרשאית הייתה להשתחרר מהבטחתה מאחר והפגיעה בטובת הכלל ובשלום הציבור ע"י אי-העמדתו לדין של הנאשם חמורה יותר מאשר הפגיעה בזכויותיו. לשם בחינתה של טובת הציבור יש לקחת בחשבון מספר שיקולים- אמינות השלטון, הגשמת מטרות המשפט הפלילי, והאינטרסים של הנאשם. האיזון בין האינטרסים נעשה ע"י רשויות התביעה ובג"צ אינו מתערב, אלא אם […]
קדימון קצר: ההודאה, אשר לאור המסוכנות שבה, נחשבה לפי המשפט העברי לראייה במעמד של שפחה נרצעת, קיבלה בשיטת משפטנו מעמד של מלכת ראיות. מעמד זה בא לידי ביטוי הן בחקיקה והן בפסיקות של שופטים. החל מראשית שנות ה-90, נחשפו בארץ מספר פרשות קשות בהן הוכח שנחקרים הפלילו עצמם ומסרו הודאות שווא, מטעמים שונים. בחלק מן […]