תקציר – ביטחונה של יפן – עצמאות קבלת החלטות במישור הביטחוני יפן היא אחת המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם. כלכלתה מדורגת כשלישית בגודלה בעולם, כשהיא מפגרת רק אחרי אלה של סין וארצות הברית. גם הצבא היפני הוא אחד הצבאות הגדולים בעולם. מבחינה מספרית, מספר הלוחמים בצבא היפנית הוא קטן יחסית – הן ביחס לגודל הצבאות של המדינות הסובבות את יפן, והן בערכים מוחלטים. עם זאת, הצי היפני הוא הצי החמישי בגודלו בעולם, וחיל האוויר היפני הוא אחד הגדולים בעולם.
חשוב לציין כי בנוסף לעוצמה המספרית, בולט גם איכותם של הכוחות היפניים. הן הצי והן חיל האוויר של יפן מחזיקים ומפעילים מערכות נשק מתקדמות ביותר. במרבית המקרים מדובר במערכות נשק בעלות יכולות גבוהות הרבה יותר מאשר אלה של המדינות השכנות.
השאלה המתבקשת מנתונים אלה נוגעת לצורך של מדינה דוגמת יפן, שלא הייתה מעורבת באף סכסוך בינלאומי ישיר מאז תום מלחמת העולם השנייה, בכוח צבאי כל כך משמעותי. השאלה מתחדדת אף יותר על רקע המציאות בזירה הבינלאומית והאסייתית בעשורים האחרונים, במיוחד על רקע התמוטטות ברית המועצות.
בנוסף לשאלה זו עולה נושא נוסף הדורש התייחסות – אין כל ספק בנוגע לעוצמתה הכלכלית של יפן, השפעתה וחשיבותה הן בזירה האסייתית והן בזירה הבינלאומית. לעומת זאת, ההשפעה היפנית במישור הצבאי אינה מורגשת באותה מידה – וניתן לומר שכמעט אינה מורגשת כלל.
ליפן נתונים בסיסיים במישור הצבאי והכלכלי הממקמים אותה לצד, ולעיתים אף לפני מדינות דוגמת ארצות הברית, רוסיה, סין, צרפת ובריטניה.
אך בניגוד למדינות המוזכרות לעיל יפן איננה חברה במועצת הביטחון של האו"ם.
היא גם מעולם לא פיתחה נשק גרעיני. בשנים שמאז מלחמת העולם השנייה יפן לא הפעילה את כוחה או השפעתה הצבאית באזורי עניין כלשהם – פעילותה במישור הבינלאומי התמקדה כמעט אך ורק בהיבט הכלכלי.
הגורמים לחלק מהנושאים המוזכרים לעיל נובעים מכמה סיבות ייחודיות ליפן, ובראשן החוקה הפציפיסטית שאימץ הממשל לאחר מלחמת העולם השנייה. אך גורם זה לבדו אינו נותן את ההסבר בנוגע למעורבות הביטחונית של יפן בנעשה בזירה הבינלאומית.
תהליך הבנייה של הצבא היפני היה תהליך מתמשך ולא מיידי, שהחל זמן קצר לאחר המלחמה ועודנו ממשיך כיום. בשנים שלאחר המלחמה פיתחה יפן תלות כמעט מוחלטת בארצות הברית לצרכי הגנה. מבחינת ארצות הברית, מתן מטריה הגנתית ליפן היה אינטרס קריטי באזור – במיוחד אל מול היווצרות איום מצידה של ברית המועצות. שיקול נוסף היה מניעת צמיחה מחודשת של אימפריה מיליטריסטית יפנית באסיה.
הצבא היפני צמח באישור ועידוד הממשל האמריקאי, באופן איטי והדרגתי כגוף הגנתי שמטרתו לסייע להגן על ביטחונם של איי הבית היפנים. לאחר התמוטטות ברית המועצות והסתלקות האיום העיקרי על יפן היה ניתן לצפות לראות צמצום ניכר בכוחות הצבא היפניים. אך הצבא היפני לא רק שלא נעלם – הוא המשיך והצטייד במערכות נשק נוספות ופעל להרחבת התמרונים המשותפים בשטחים הסובבים את יפן. הפעילות הצבאית של יפן לא הסתכמה באימונים בלבד – בשנים שלאחר התמוטטות ברית המועצות החלה יפן לשלוח כוחות צבא למשימות שונות, כששיאן היה משלוח כוחות, גם אם לא לוחמים, לאזורי קרבות בעיראק. הרחבת הפעילות של הצבא היפני נובעת מסיבה ברורה. יפן חותרת להגדיל את השפעתה בזירה הבינלאומית במישור הצבאי. לצד זאת, מבקשת יפן לצמצם את התלות הצבאית במדינות אחרות – עם דגש על ארצות הברית. אין הכוונה בכך כי יפן מעוניינת לנתק כליל את הקשרים עם אמריקה. הרחבת הפעילות של הצבא היפני תואמת, לפחות עד כה, את האינטרסים האמריקאים כששוב דוגמא מובהקת היא משלוח הכוחות לעיראק. הכוונה היא כי יפן מעוניינת לממש, גם אם באופן איטי והדרגתי, את עוצמתה ויכולותיה. בראייתי יפן שואפת למעשה להפוך לגורם משמעותי ומוביל במישור הצבאי – הן באסיה והן בזירה הבינלאומית. מצב כזה דורש בראש ובראשונה השגת עצמאות יפנית מוחלטת בקבלת החלטות וביישום מדיניות.
טענה זו מנסחת למעשה את שאלה המחקר של עבודה זו – באיזו מידה התעצמות כוחות ההגנה היפניים היא פועל יוצא של שאיפת מקבלי ההחלטות היפניים להגדיל את עצמאותה של יפן?
השערת המחקר, כפי שתואר קודם היא כי התעצמות כוחות ההגנה נובעת משאיפה יפנית להגדיל את העצמאות הצבאית היפנית בזירה הבינלאומית – עד כדי עצמאות מוחלטת. מטרתה של יפן היא לחזק את מעמדה בזירה הבינלאומית כמדינה שמידת מעורבותה הצבאית תואמת את עוצמתה הכלכלית. במסגרת יחסי הביטחון המיוחדים של יפן וארצות הברית, תשאף יפן להפחית, ובעתיד לבטל את נוכחות צבא ארצות הברית בשטחה.
עבודה זו תתחיל בסקירה קצרה של התפתחות כוחות ההגנה היפניים ותפקידיהם – החל בסוף מלחמת העולם השנייה ועד ימינו. בהמשך יוצגו יחסי הביטחון המיוחדים של יפן וארצות הברית, והשינויים שחלו בהם לאורך השנים, ובמיוחד מאז התמוטטות ברית המועצות. בין היתר יוצג מבנה הקשר, דילמות העולות ממנו וכן האופן בו הוא נתפס – הן ביפן והן בארצות הברית. לאחר מכן מוצגים השינויים בתפיסת הביטחון של יפן, על רקע השינויים ביחסי הביטחון המיוחדים עם ארצות הברית. בהמשך נבחנת עצמאות קבלת ההחלטות ביפן, ולבסוף מופיע סיכום בו ניתן מענה לשאלת המחקר והשערת המחקר שהוצגו לעיל.
סמסטר ב', תשס"ח נובמבר
2 008
תוכן עניינים
מבוא                                                                                                                            3
כוחות ההגנה של יפן                                                                                                      6
            השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה                                                                 6
לאחר המלחמה הקרה                                                                                        6
יחסי יפן וארצות הברית                                                                                                 8
            ההתייחסות היפנית הרשמית                                                                              8
            שינויים בהיערכות צבא ארצות הברית ביפן                                                         11
דילמות בקשר בין יפן ארצות הברית                                                                   12
הלך הרוח ביפן                                                                                                  13
האינטרס האמריקאי                                                                                          15
שינויים בתפיסת הביטחון של יפן                                                                                                18
תקציב הביטחון והצבא היפני                                                                             18
העברת האחריות הביטחונית באסיה מארצות הברית ליפן                                     19
תפיסת הביטחון החדשה של יפן                                                                          22
עצמאות קבלת ההחלטות ביפן                                                                                         24
סיכום                                                                                                                           28
ביבליוגרפיה                                                                                                                  30