הפקולטה למדעי החברה המחלקה לכלכלה סמינריון בכלכלה השתלבותן של נשים חד הוריות במעגל התעסוקה בישראל    תאריך: יום חמישי ד' אלול התשס"ח 4/9/2008
מוגש על ידי:
  תוכן עניינים

1 .
מבוא. 3
2 . יחס המדינה לנשים חד הוריות. 5
2 .1 הבטחת הכנסה: 5
2 .2 קיצוצים בתקציב 2003. 7
2 .3 הטבות נוספות לאמהות חד הוריות. 8
3 . סקירת ספרות ומחקרים בנושא. 9
3 .1 סקירה כללית. 9
3 .2 אמהות נשואות לעומת אמהות חד הוריות. 10
3 .3 גורמים המשפיעים על תעסוקתן של האמהות החד הוריות. 12
4 . שאלת המחקר והשערותיו 15
4 .1 שאלת המחקר. 15
4 .2 השערות המחקר. 15
5. שיטת המחקר. 16
5.1 מקור הנתונים. 16
5.2 הגדרות וסיווגים של סקר כוח האדם. 16
5.3 אוכלוסיית המחקר. 17
5.4 מודל המחקר. 17
5.5 שלבי הניתוח – חלק ראשון 18
5.6 שלבי הניתוח – חלק שני 20
6 . תוצאות המחקר וניתוחן 21
6 .1 תוצאות הרגרסיות של סיכויי האם החד הורית והנשואה להיות מועסקת. 21
6 .2 תוצאות הרגרסיות של שכר האם החד הורית והנשואה. 22
6 .3 ניתוח תוצאות הרגרסיה ומסקנות. 23
7. סיכום. 26
8 . ביבליוגרפיה. 27
9. נספח. 29

1 .
מבוא
משפחה חד-הורית, היא משפחה שבה הורה יחיד מנהל/ת משק בית נפרד לעצמו/ה ולילדיו/ה (עד גיל 17) בלא בן/ת זוג קבוע/ה. עם הדפוס המשפחתי הזה נמנות משפחות של אלמן/ה עם ילדים, גרוש/ה עם ילדים, רווקה שהחליטה ללדת ולגדל את ילדיה בכוחות עצמה ומשפחות של הורים פרודים, שילדיהם חיים עם אחד ההורים.
המשפחה החד-הורית הייתה לתופעה שכיחה בשלושת העשורים האחרונים של המאה ה-20, בפרט בארצות המערב ובתוכן ישראל שבה נרשמה בשלושת העשורים האחרונים עלייה ניכרת בשיעור המשפחות החד-הוריות: מכ-4% בשנות ה-70, לכ-8.6% ב-1995 ולכ-9.9% ב-2001.    ב – 2004 היו כ – 103 אלף משפחות חד הוריות עם ילדים עד גיל 17.ואילו המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 במשפחות חד הוריות הוא 1.7 , בהשוואה ל 2.4 במשפחות עם שני הורים.
ביותר ממחצית (59%) מהמשפחות החד הוריות עם ילדים, עומד בראש המשפחה הורה גרוש/ה, 14% אלמן/ה, 11% רווק/ה (כמעט כולן נשים יהודיות) והיתר – נשואים או חיים בנפרד (כ- 15%).
בראשן של רוב המשפחות החד-הוריות בישראל עומדות נשים: 90.7% מהמשפחות החד-הוריות שבהן הילד/ה הצעיר/ה ביותר היה מתחת לגיל
1 7 עמדה אישה.
במחקרם של פלוג, קסיר ומידן (2005 ) מובא הגרף הבא המתאר את גידול שיעור האמהות החד הוריות ביחס לכלל אמהות.
ניתן לראות את העלייה הגדולה שחלה משנת 1985 ועד 2003, כאשר ניתן לראות שקו המגמה בעל שיפוע חיובי (שאמנם קטן משנת 1992 שנת חקיקת חוק משפחות חד-הוריות ) מה שמלמד על מגמת גידול בשיעור האמהות החד הוריות, לעומת שאר האמהות.    עלייה זו נובעת מתהליכים דומים לאלה שהתרחשו בארצות המערב, ובהם עלייה בשיעור הגירושין וגידול בשיעור הלידות מחוץ לנישואים. עם זאת, בישראל ישנם גורמים חשובים נוספים לגידול בשיעור המשפחות החד-הוריות והם, עקב מלחמות רבות באזורינו הרבה נשים הופכות לאלמנות וכן הפיכת המדינה למדינה מעודדת עלייה הביאה להגעתן של משפחות חד-הוריות רבות ממדינות חבר המדינות ומאתיופיה . שיעור העוני בקרב אוכלוסיה זו גבוה יחסית. חלק גדול מהמשפחות החד-הוריות מקבלות תמיכה מהמדינה. בעשור האחרון הופעלו בארצות שונות תוכניות לתמריץ אקטיבי לכניסה לשוק העבודה של נשים בכלל ושל נשים חד-הוריות בפרט. הטיפול במשפחות חד-הוריות בישראל, באמצעות תשלומי העברה וקצבאות, התמקד בצמצום מימדי העוני ואף במחיר של צמצום השתתפותן בשוק העבודה.
 בעקבות הנתונים הנ"ל, המצביעים על הפיכת תופעת האם החד הורית למרכיב מרכזי בחברה הישראלית, החלטנו שאת עבודתנו נקדיש לנושא זה.  מטרת עבודה זו הינה לחקור ולבדוק את נושא השתלבות הנשים החד-הוריות במעגל התעסוקה בישראל. במסגרת עבודה זו יאותרו הגורמים המשפיעים על כניסתן של נשים חד-הוריות אל מעגל התעסוקה , על זכויותיהן של נשים אלו , וכן  כיצד המיקום הגאוגרפי בארצנו, השכלת האם , ומצב משפחתה של האם החד הורית משפיע על סיכוייה להיכנס למעגל התעסוקה.