תאריך הגשה : 15 לאוקטובר 2007 .
תוכן עניינים
 תוכן.                                                        עמודים.
מבוא.                                                                       
3 -5
פרק 1 ההתקרבות למצרים.                                           6-8   פרק 2 האינטרסים הכלכלים פוליטים והביטחונים.            9-10 פרק 3 ליבוי האש.                                                     11-14
פרק 4 הלם התבוסה והשמירה על האינטרסים.               15-16                            סיכום.                                                                     17-19  ביבליוגרפיה.                                                            20-21
לאחר מלחמת העולם ה- II ראתה עצמה ברית המועצות כמעצמת על בעלת ראייה מרחבית על מעצמתית. סיבה זו הוותה את הרצון של ברית המועצות להיכנס אל תוך נבכי המזרח התיכון.
מבחינת המיצרים, מצרים הייתה תחת כיבוש בריטי זר והתנועה הלאומית שהחלה לפעול, הייתה במאבק לשחרור לאומי. מצרים ראתה את הסדר העולמי כתמונה חדשה ואשר חשוב שהסובייטים יצדדו  בהם במאבקם מול בריטניה.
הרעיון לא הגיע מהשמים. ברית המועצות נלחמה בקולוניאליזם מאז ומתמיד הרעיון היה ליצור מזרח תיכון בלי קולוניות דבר שקרוב לודאי היה מקרב אותו אליהם משום הקרבה הפיסית.  "המלחמה" על המזרח התיכון הייתה בעיקרה מלחמה אידיאולוגית. וכך ברית המועצות הסכימה למעשה לשיתוף פעולה עם כל מדינה שהצהירה על רצונה להשתחרר מעול הקולוניליזם. המדיניות שברית הנועצות נקטה בה הייתה למעשה מילוי הוואקום שנוצר מאז עזיבתה של בריטניה את האזור בצורת משאבים, כסף ונשק.
המאבק במזרח התיכון שיקף למעשה את המאבק בין שני הגושים העולמיים ברית המועצות וארצות הברית. למעשה הנרי קיסינג'ר ביטא טוב מאבק זה בטענה "שכל מה הרוסים יכולים לתת לכם (לערבים) הוא נשק ואנו האמריקאים יכולים לתת לכם שלום", כמובן שבשנים אלו ידה של ברית המועצות הייתה על העליונה ורק בתקופה זו כאשר ברית מועצות קורסת אנו רואים  השתחררות של המדינות הערביות ממנה.
למעשה השינוי המהותי ביחס של ברית המועצות ובהתייחסות כלפי מצרים הגיע בסוף 1953. הסובייטים תמכו במדיניות האנטי בריטית של מצרים וב- 1945 עוזר שר ההגנה המצרי ערך ביקור בברית המועצות.
 בינואר תמכו הסובייטים בעמדת הערבים במועצת הביטחון בשאלת הטיית הירדן, דבר שהראה את ההתקרבות בינם לערבים. במרץ 1954 השתמשו לראשונה הסובייטים בזכות הוטו שלהם בכדי לבלום אפשרות פתרון שהייתה מאפשרת לישראל להשתמש בתעלת סואץ, כל זאת כאשר ברקע עומדות עסקאות הנשק בין צ'כוסלובקיה למצרים בספטמבר 1955, ואשר ברית המועצות עמדה מאחוריהם והייתה למעשה זו שמשכה בחוטים.
 עסקאות אלו היו עדות דרמתית למדיניות החדשה של ברית המועצות וליחסים בין המדינות. למצרים יחס מועדף זה היה כמאזן ליחס שארצות הברית נתנה לעיראק ותמיכה במאבקה כנגד הכיבוש הבריטי.
למעשה מלחמת 1967 עיצבה מדיניות חדשה ביחסי ברית המועצות והמזרח התיכון. המדיניות הסובייטית הייתה הנווט העיקרי בניתוב ההתרחשויות שהובילו לפריצת המלחמה. המלחמה למעשה הביאה לברית המועצות הכרה בינלאומית בכוחה במזרח התיכון כמעצמה. ולמעשה הייתה זו הפעם הראשונה שבשיחות שבין רוסיה לארצות הברית נסב עניין המזרח התיכון.
בעבודה זו שאלת המחקר היא מה למעשה הייתה תרומתה של ברית המועצות למלחמת ששת הימים? משאלה זו נגזרות גם השאלות:
מה היו הפעולות של ברית המועצות למניעת פגיעה באינטרסים שלה במזרח התיכון בעקבות התבוסה הגדולה של מצרים? ומה עמד מאחורי העזרה הסובייטית לעם המצרי?
השערת המחקר שלי היא שהתבוסה הייתה למעשה סיכון מחושב שלקחו הרוסים.
אנסה להוכיח  שברית המועצות לא עזרה למצרים אלא היא למעשה דחפה אותה למלחמה וגרמה לה תוך כדי כך להפסיד את אחד ההפסדים הצורמים ביותר בהיסטוריה של מצרים. כל זאת לא תוך כדי פזיזות אלה במחשבה תחילה שהמטרה הסופית היא למעשה יצירת תלות חד כיוונית בין המעצמה הסובייטית למצרים, דבר ששירת את ברית המועצות בצורה  הטובה ביותר.