השתלבות תרבותית של ילדים ממוצא רוסי בישראל

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2002
מספר מקורות 20

תקציר העבודה

תקציר בשנים האחרונות  ישנו מושג חדש בחברה הישראלית: גטו רוסי. מילה זו מוגדרת ככינוי לרובע מיוחד שהוקף חומה והוקצה לאוכלוסייה מסוימת. במאמר של פרץ (2002) מוצגת לראשונה התזה לפיה הקהילה הרוסית בישראל חיה למעשה בארבעה  "גטאות" : הצרכני, התרבותי-תקשורתי, ההשכלתי והחברתי-עסקי. מסקנותיהם של נודלמן (1998)  ושל איסקובה (1999) דומות לאלה של פרץ (שם) , אשר לטענתו העולים מברית המועצות לשעבר באים לישראל ישר לתת הקבוצה שלהם – גטו הרוסי.  בתוך הגטו קיימת סביבה תרבותית, חברתית ורגשית המספקת נחמה והגנה. למגזר הרוסי יש עיתונות ותקשורת רחבת-היקף בשפה הרוסית,  קונצרטים והצגות של התיאטרון רוסי, רשת בתי ספר "רוסיים" בעלי מגמות שונות. יותר משלושה ערוצי טלוויזיה בשפה רוסית אשר משודרים מבחוץ, ויותר מכך גם ערוץ ישראלי חדש בשפה הרוסית (ערוץ 9), אשר מצביע על עוצמתה של התרבות הרוסית.  כל אלה הופכות את ה"גטו הרוסי" ליחידה אוטונומית אטומה הרמטית, המספקת בעצמה את צרכיה.
ההגירה ההמונית מברית המועצות לשעבר בתחילת שנות התשעים הייתה גל ההגירה הגדול ביותר שהגיע ארצה מארץ אחת לאחר קום המדינה. הגירה זו יצרה תת-קבוצה אתנית יהודית הגדולה ביותר בישראל. כ- 475,000 איש עלו לישראל מברית המועצות לשעבר בשנים
1 989-1993 ועוד כ- 285 אלף עולים נוספו אליהם בשנים 1994-1998 . למעשה , הגיעו בגל זה יותר ממחצית יהודי ברית המועצות לשעבר  , אשר הצהירו על השתייכותם ללאום היהודי במפקד האוכלוסין האחרון שנערך בתקופת השלטון הסובייטי בראשית 1989 (זילברג ולשם 1999).
הנושא שעומד במרכז עבודה זו הוא :תהליך ההשתלבות בתרבות וחברה הישראלית של מהגרי ברית המועצות לשעבר  שהגיעו לישראל בגל  העלייה האחרון, ובמיוחד השתלבות תרבותית של הילדים : כיצד הם משתלבים בתרבות הישראלית ; האם בדומה לאוכלוסייה הבוגרת מעדיפים את התרבות הרוסית או להפך – בוחרים בתרבות הישראלית.