סמינריון בכלכלה

תוכן עניינים סמינריון בכלכלה ציבורית

1. מבוא                 3
2 . רקע                  4
2.1
עובדות        ..    4
2.2
תמונת מצב בישראל –    6
2.3
השוואה בין מדינות  –    7
3 . גישות לבעיית הלגליזציה של סמים      -…    12
4 . היבטים כלכליים של מדיניות סמים    -…    17
4.1
רווחה חברתית         –    17
4.2
השפעות חיצוניות     –    18
4.2.1
ניתוח הרווחה החברתית    –.    21
4.3
מיסוי          ..    24
4.3.1     גמישות הביקוש -…    26
4.3.2     שוק שחור         -…    29
4.3.2.1
תהליך הלבנת כספים          29
4.3.3
מוצרים תחליפיים/משלימים              30 5. ניתוח בעיית הסמים כבעיית מדיניות ציבורית  –.    33
6 . סיכום               36
נספח – מחירון סמים בישראל    –    37
ביבליוגרפיה          38
פרק 1 – מבוא
צמח הקנביס, הידוע בשמות שונים לפי הסמים המופקים ממנו,  כגון מריחואנה, חשיש, ושלל כינויים אחרים בסלנג האמריקאי, הוא אחד הסמים הנפוצים ביותר, ואולי המובנים פחות לציבור הרחב.

עבור רבים, המריחואנה מקבילה לטבק, אולם אף על פי שיש הרבה מן המשותף בין שני הסמים הללו למריחואנה (ולחומר הפעיל שבה, THC) יש השפעה ארוכת טווח על יכולות קוגניטיביות שונות.
שאלת הלגליזציה של מריחואנה עומדת על סדר היום הציבורי מזה עשורים, ומשני צידי המתרס עומדים אנשים שהקדישו את חייהם ועבודתם למחקר שיתמוך בלגליזציה או יתנגד לה.
דיון דומה התנהל בארצות-הברית בתחילת המאה ה- 20, בה טענו חוגים מסוימים בחברה כי הלגליזציה של אלכוהול הינה מוטעית וכי יש להוציאו אל מחוץ לחוק.
בסופו של דבר, ב- 17 בינואר 1920, הוחל איסור כלל-ארצי (באמצעות התיקון ה- 18 לחוקה) על ייצור, העברה, יצוא, יבוא ומכירה של משקאות אלכוהוליים – ליקרים יינות ובירות. איסור זה לא השיג את מטרותיו, בלשון המעטה; רשתות פשע מאורגן (ביניהם אל קאפונה) ושווקים שחורים למיניהם בנו אימפריות מרווחי מכירת האלכוהול, רופאים שוחדו בכדי לתת מרשמים לאלכוהול, בתי המשפט הפדראליים קרסו תחת עומס המשפטים וההרשעות (35,000 הרשעות בגין עבירה על האיסור בשנת 1923, לעומת 61,383
הרשעות בשנת 1932).

בסופו של דבר, באמצעות התיקון ה- 21
לחוקה, הוכנס האלכוהול אל מסגרת החוק בשנת 1933 (National Commission on Marihuana and Drug Abuse). בעבודה זו אדון בעיקר בהשפעות לגליזציה של מריחואנה, והיבטים כלכליים של מהלך שכזה, אולם אין להתעלם משאלת הלגליזציה של סמים קשים יותר, כגון הרואין וקוקאין, הנגזרת מהדיון בלגליזציה של מריחואנה, ועל כן בחלק מהמקרים קיים אזכור לסמים הללו.

מפאת הבעייתיות באיסוף נתונים לגבי שוק המריחואנה (שכן שוק זה לכאורה אינו קיים מבחינה משפטית, פוליטית ואף כלכלית – כיוון שמרבית כספיו מולבנים) חלק מהניתוח התבסס על נתונים לגבי טבק ואלכוהול, וכן מרבית הנתונים מתייחסים לארה"ב, שם קיימת פעילות ענפה של ועדות, מחקרים וסקרים בנוגע לשימוש בסמים, מחירי הסמים, וסקרי דעת קהל. לעומת זאת , בישראל  שאלת הלגליזציה אינה עומדת במרכז, או אף בשולי סדר היום הציבורי (ולראיה, קיימת מפלגה אחת בלבד אשר כוללת במצע שלה את הפעילות למען לגליזציה של מריחואנה, וכוחה הפוליטי כל כך מצומצם עד כי היא אינה מיוצגת בכנסת).