תקציר לעבודה "ממשנתו של פראנץ רוזנצווייג":
רוז' – דמות אמיצה וכנה צפה בדק וחקר שדות רחבים של תחומי דעת וחכמה, פרש עליהם רשת צייד רחבה דרכה סינן וביקר אמיתות מקובלות בתקופתו. בסופו של יום, מתוך צורך פנימי עז ואישיות רגישה עד מאוד צדה עינו את אשר חיפשה – מציאות של עם הנחבא אל הכלים ושהיה נסתר אף מעיניו כמעט עד הרגע האחרון. אורח חייו של העם היהודי, שורשיו העתיקים, וממשות קיומו כנגד כל הסיכויים – הביאו אותו לניתוח פילוסופי מבוסס ומשוחרר  ולהצגת תורה חדשנית של אמת פילוסופית-תיאולוגית חובקת כל. בעבודה זו אתמקד בחלק השני של "כוכב הגאולה" ואנסה לפרק את  החוטים המסועפים והארוכים – מחשבותיו של רוז', לפרקים קצרים בניסיון להציג את שיטתו בקצרה ובפשטות. אולם לא אוכל להתחיל במלאכתי לפני שאתייחס בצורה תמציתית ביותר לקווי הביוגרפיה ולרקע ההגותי של תקופתו, שכן שיטתו אינה נפרדת ממסלול חייו.
ובמילים שלו – "לפני ימים אחדים אמרתי זאת: אנשים סבורים שאדם עוסק בפילוסופיה, אך באמת הוא אינו אלא כותב את הביוגראפיה של עצמו." (יומן 11.1.06) לרוז' נטייה לחזור אל השורש, להתכנס פנימה, להתעסק בעולם של אמת נצחית, שלהיסטוריה אין בה יד. זוהי ההתדבקות בעולם החיים היהודי על תוכנו ועל ניחוחו המיוחדים – עולם קיים ומוחשי ויחד עם זאת מופנם וזר לחוקי החיים "החיצוניים". רוז' יוצא ממשפחה יהודית גרמנית מתבוללת בתחילת המאה ה- 20,  בחברה משכילה ובעלת הכרה עצמית, שהתנכרה לזהותה ה"גזעית" ולמנהגי הדת העתיקים שנסחבו אחריה, וקורא לנו לשוב אל עצמנו ואל כוחנו המקורי – שורשינו. לא בראייה לאומית, ולא בראיה תרבותית-ערכית אלא מתוך יצר חיי הנצח שבוער בנו מעצם היותנו יהודיים.
היצירה של רוז' – כוכב הגאולה היא מלאכת מחשבת עמוסת תוכן, לא קלה לתפיסה  ומהפכנית – "דוגלת בהתחדשותו המלאה של המחשב עצמו". רוז' בבהירותו וכנותו האישית אף מסביר איך יש ללמוד אותו. וכך כותב רוז': "כיצד לנהוג בתחילותיהם של ספרי פילוסופיה? קודם כל: לקרוא מהר, לא להשתהות! העיקר עוד יבוא! והדבר הקשה, כגון מושג האין, 'האינין'… מגלה את משמעותו התוכנית רק בפרק הסיום הקצר של הכרך, ואת כל עומקו רק בשער האחרון של הכרך האחרון…"                    (המחשב החדש, אגרות, 221)