מדיניות הפרטת שירותי הרווחה בשלטון המקומי

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2009
מספר מקורות 20

תקציר העבודה

. מבוא
בעבודה זו אבקש להציג ברמה תיאורטית וביקורתית את אספקתם של שירותי הרווחה לאוכלוסיות חלשות ונזקקות כפי שהם ניתנים כיום בישראל.
הרשויות המקומיות הן הגוף האמון על אספקת שירותי הרווחה באופן שוטף על-ידי מימון הניתן בחלקו הגדול ממשרדי הממשלה הנוגעים לעניין, כאשר העיקרי מביניהם הוא משרד העבודה והרווחה. נתונים חוזרים ונשנים המפורסמים מעת לעת בכלי התקשורת מעידים על אחוזי עוני גוברים, משפחות במצבי מצוקה והיזקקות לשירותי הרווחה בקרב חלקים הולכים וגדלים מתושבי ישראל הביאו אותי לחקור את הנושא.
בישראל, חוק שירותי הסעד מטיל את מלוא האחריות הביצועית בנושאי הרווחה על הרשויות המקומיות. החוק, אשר סעיפים שוליים בלבד שונו בו מאז כניסתו לתוקף, נתפס כארכאי וככזה שאינו תואם את מציאות מדיניות הרווחה, אשר הולכת ומשתנה. השינויים נכונים למדינות מערביות-מתועשות נוספות פרט לישראל. המציאות המשתנה, וכן שינויים בתקציב הרווחה המועבר לרשויות המקומיות מטעם השלטון המרכזי, גרמו לשינוי מדיניות ותחילת הפרטת שירותי הרווחה. מדיניות זו העמידה במרכז הבמה את השירותים הפרטיים כאלטרנטיבה, לעיתים בלעדית, לשירותי הרווחה אשר ניתנו בעבר על-ידי הרשויות המקומיות. שאלת המחקר אשר מנחה אותי היא האם הפרטת שירותי הרווחה במתכונתה הנוכחית הינה מדיניות יעילה, התואמת את הבסיס החוקי עליו נשענת מדיניות הרווחה בישראל. אבחן שאלה זו תוך בחינת סוגיות נוספות והן השינויים בתפיסת הרווחה אשר התחוללו בעשורים האחרונים בישראל ומקומה של הרשות המקומית באספקת שירותים אלו.
  בעבודתי אעמוד על הקשר שבין מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות ובין השלטון המרכזי, על השירותים הפרטיים ודרכי הפיקוח של הרשויות המקומיות והשלטון המרכזי. אבקש לטעון כי ההפרטה הינה תהליך מתמשך וארוך שנים. אטען כי הפרטת שירותי הרווחה ברשויות המקומיות נושאת עמה צדדים חיוביים ושליליים, אך במתכונתה הנוכחית אינה מהווה פתרון יעיל כשלעצמו. אנתח טיעונים אלו תוך בחינת גישות משפטיות וכלכליות רלוונטיות. עוד אבקש לטעון, כי יש צורך בשינוי חקיקתי הנוגע באופן ספציפי להפרטת שירותים אלו. עבודתי תחולק לארבעה פרקים בהם אדון בהיסטוריה של שירותי הרווחה בישראל והשינויים אשר עברו על תחום זה, אבחן מהם השירותים הנכללים בסל שירותי הרווחה בישראל, אציג עמדות שונות למדיניות ההפרטה כפי שהיא ננקטת כיום ברשויות המקומיות, אדון ברמת הפיקוח על השירותים הפרטיים ואסקור אלטרנטיבות שונות אשר יתרמו, לעניות דעתי, למצבן של מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות ולאוכלוסיה המטופלת על ידן.   תוכן העניינים

1 .
מבוא
1
2 .
פרק א: שירותי הרווחה ברשויות המקומיות בישראל – סקירה, בסיס חוקי ותהליך התקצוב
2
2 .1 מדיניות חברתית-כלכלית: תפיסות שונות
2
2 .2 מדיניות הרווחה בישראל- רקע והיסטוריה
2
2 .3. שירותי הרווחה האישיים
3
2 .4. הוצאות על שירותי רווחה אישיים
4
2 .5. הבסיס החוקי ודרכי הפעולה
4
2 .6. תקצוב שירותי הרווחה
6
3 .
פרק ב: שירותי רווחה אישיים ברשויות המקומיות בישראל- תמונת מצב
1 0
3 .1. משאבים כספיים מוגבלים
1 0
3 .2. אי שוויון בין רשויות בהיקף ובאיכות השירותים המסופקים
1 0
3 .3. שירותי רווחה חלקיים לאוכלוסיות נזקקות
1 2

3 .4. יחסי הגומלין בין משרד הרווחה לבין מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות
1 2
4 .
פרק ג': הפרטת אספקתם של שירותי הרווחה האישיים על-ידי השלטון המקומי
1 4

4 .1. מדיניות ההפרטה
1 4

4 .2. היקפה של מדיניות הפרטת שירותי הרווחה האישיים
1 4

4 .3. הפרטת שירותי הרווחה האישיים- יתרונות וחסרונות
1 5

4 .4. הערכת מצב: היקף ואיכות השירותים המופרטים המסופקים בישראל
1 8

4 .5. הפרטת שירותי הרווחה וחוק שירותי הסעד: מדיניות שאינה תואמת את הבסיס החוקי
1 8

4 .6. ארגונים לא-ממשלתיים מול גופי הרווחה בשלטון המקומי והמרכזי
1 9

4 .7. גישת המערכת המשפטית בישראל למדיניות ההפרטה
1 9
5.
פרק ד': דרכי התמודדות ופתרונות אפשריים
2 1
5.1. השלטון המרכזי והרשויות המקומיות: שיפור הבקרה והפיקוח
2 1
5.2. חוק שירותי רווחה מקומיים
2 2
6 . סיכום
2 4
7. רשימת מקורות
8 . נספח א'