מבוא
"לעומת הקניון, הרחוב העירוני במיטבו אינו בנוי באופן שמחייב פעילות ממין מסוים. הרחוב העירוני הוא אמורפי ופתוח, מגוון ומפתיע, חי ובועט, ולא חייבים ללכת בו לשום מקום. אפשר לשבת בו שעות על ספסל או על שפת המדרכה. סתם ללכת. לחצות. להיכנס לחנות. להיפגש. לשבת לקפה… במודל התרבותי של העיר, הטיפוס המשוטט (כמשל), בשונה מהטיפוס הצרכן, מסוגל גם לצאת מהמסגרות החברתיות הקרובות… הוא מרחיק מחוץ לקבוצות השייכות שלו ולמסגרות הקהילתיות שלו ולמחויבויות הכלכליות שמגדירות אותו… וכך על רקע תרבות הצריכה, יש להליכה ברגל לשמה בחוצות העיר כוח פוליטי (השפעה על מאזן הכוחות בחברה), כוח פסיכולוגי (השפעה על עצמיות ועצמאות) וכוח תרבותי (השפעה על ערכי היפה והטוב)" (קזין, 2004). עם צמיחתם של הקניונים הגדולים ומרכזי הקניות החדישים בכל רחבי הארץ, מוקדי המסחר המסורתיים שהיו ממוקמים במרכזי הערים וברחובות הראשיים, הלכו ודעכו. למרכזים הסגורים יש יתרונות מובנים, שכן הם לא מושפעים ממזג האוויר, בעלי חניה בשפע וגישה נוחה לשלל חנויות ושירותים הממוקמים בסמיכות.
הקניונים אינם שונים זה מזה וברובם ניתן למצוא פחות או יותר את אותן חנויות, מסעדות ונותני שירות אחרים השייכים כמעט כולם לרשתות ארציות ובינלאומיות. מקומן של החנויות הפרטיות והייחודיות הולך ונעלם. את מרכזי המסחר העירוניים המסורתיים איכלסו חנויות פרטיות, אנשי מקצוע ותיקים ומוסדות משפחתיים אשר צבעו כל עיר בצבעים וריחות אחרים.
מכאן נובעת שאלת מחקרי- האם ניתן להתאים את מרכזי המסחר המסורתיים לעידן הקניונים ולהביאם לתחרות שווה?
בעיר הרצליה, בה ארצה לעשות את מחקרי, מרכז המסחר העיקרי שלפני עידן הקניונים היה רחוב סוקולוב. היה זה אך טבעי שעם הזמן, קהל הצרכנים מהמעמד הבינוני-גבוה החל להדיר את רגליו מהרחוב נטול המותגים והרגיל עצמו לנוחיות שבקניונים. בראשית שנות ה-2000 בהרצליה היו כבר שני קניונים, וברחוב המוזנח החנויות החלו להציע סחורות פשוטות במחירים נמוכים בניסיון נואש להתחרות בקניונים ובעלי עסקים רבים אף נאלצו לפשוט רגל.
סיפורו של רחוב סוקולוב אינו שונה מזה של רחובות ראשיים אחרים בארץ, אולם כעת מתחולל בו שינוי שמבחין אותו מן השאר. לפני כשנתיים עיריית הרצליה החלה במבצע לשיפור פניו של הרחוב בניסיון להפיח בו רוח חיים מחודשת. העירייה רואה את הרחוב כנכס תרבותי, המהווה חלק מההיסטוריה והייחוד של העיר ומבקשת להחיות את המסחר בו במקביל לפיתוח תרבותי והחזרת תושבים מבוססים ומשכילים אליו.    אני יוצאת מנקודת ההנחה, כי עבור אנשים רבים חווית הקניות היא גם חוויה תרבותית ולבילוי בסביבה שמצטיירת כאיכותית בעיניהם, יש חשיבות גדולה. עדיין לא ניתן לקבוע האם שיקומו של רחוב סוקולוב אכן יביא לתוצאות אותן מבקשת העירייה, אבל עצם הניסיון להחיותו כמאבק אחרון של העיר מול הקניונים, הוא בעל חשיבות סוציולוגית רבה. תוכן עניינים
פרק 1 – מבוא –2
פרק 2 – רקע תיאורטי –…3
פרק 3 – מתודולוגיה .4
פרק 4 – ממצאים -5
פרק 5 – דיון וסיכום .7
פרק 6 – ביבליוגרפיה 9