יוני 2009
תקציר אחת מהתפיסות שמעצבות את מטרות החינוך היום, היא תפיסת בית-הספר כמוסד המכשיר את הלומדים ל"חיים הטובים" או מלמדם "אמנות החיים" (חטיבה,
2 003 ;אלוני, 2004). בתי הספר נמדדים כיום במידת יכולתם להפיק תוצרים חינוכיים הן בתחום הקוגניטיבי והן בתחום האישי חברתי.
המשאב החשוב ביותר של בית-הספר להשגת מטרותיו הוא המורים המלמדים בו. המחקר שלנו, כחלק ממחקרים נוספים שנעשו, בהנחייתו של ד"ר אלי שכטר, בודק את העשייה החינוכית של המורים המסייעת בגיבוש זהות האני של התלמיד המתבגר.
האם אכן "גיבוש זהות האני" של הלומד היא אחת ממטרות החינוך וכיצד זה בא לידי ביטוי? האם ישנה התערבות מכוונת או בלתי מכוונת מצד המורה בתהליך עיצוב הזהות של הלומדים? כדי לחקור את השפעת המורים, המכוונת והבלתי מכוונת, על "גיבוש זהות האני" של התלמיד, בחרנו למחקר זה מורה מחנכת המלמדת בחטיבת הביניים, בתיכון דתי לבנות. המחקר פונה לפרדיגמה האיכותית, מתוך ניסיון ללמוד את המצבים הטבעיים בסביבה הנחקרת ללא שליטה ובקרה על התהליך. המחקר משלב את סיפור החיים של המורה, ונקודות המבט של המורה לגבי ההוראה שלה ומטרותיה החינוכיות בכלל, לצד שיעור תושב"ע (=תורה שבעל פה. כלומר, משנה והלכה) מתועד שהיא העבירה בכיתה ח' ורפלקציה על השיעור הספציפי בפרט, כחלק ממכלול שלם של השקפה. במחקר, נבדקה התרומה של המורה, בעזרת תוכנית הלימודים הרגילה והמסרים המילוליים ושאינם מילוליים, לעיצוב הזהות של התלמידה, באילו פרקטיקות חינוכיות היא משתמשת והאם הן תואמות את מטרותיה וזהותה. המיוחד במחקר זה- לא רק הוראה, מטרות ההוראה ורפלקציה על ההוראה, אלא גם סיפור חיים של המורה. המרכיב האישיותי של המורה נתפס על ידי רבים כמרכזי בתהליך החינוכי וזיקתו להיבט המקצועי רבה (Nias, 1989). לפיכך, בבדיקה מקיפה של הסיטואציה החינוכית אין זה ראוי להתעלם מאישיות המורה ויש חשיבות רבה לשאלה כיצד משפיעה אישיותו על היבטים שונים בה (Harme & Pianta, 2005). לכן, בניתוח הממצאים, מעבר לעבודתה החינוכית והוראת המקצוע, נתייחס גם לסיפור חייה של המורה, אישיותה, והאופן שבו היא גבשה את זהותה, וננסה למצא חיבורים לעבודתה החינוכית.