–  1  –  שם הקורס –סוגיות בניהול עכשוויות THEORY OF ADMINISTRATION                        הנושא:- הניהול בשיטת TQM –        
2   –  תוכן העניינים:

1 .    מבוא

2 .    פרק א'- דמינג מתגלה בארצות הברית
3 .    פרק ב'- הזינוק משיפור לחדשנות
4 .    פרק ג'- 14 עקרונות של דמינג 5.    פרק ד'- תרומתו האמיתית של דמינג
6 .    סיכום 7.    ביבליוגרפיה -3- מבוא
גישת ניהול לאיכות כוללת TOTAL QUALITY MANAGEMENT)  ) יוצרת ציפיות גבוהות אצל מנהלים. אולם לעיתים קרובות התוצאות והתועלת להן מצפים בעקבות יישום תורה זו, אינן מתממשות.
כישלונות ביישום נובעים ממטרות בלתי ברורות, מאופייה המגוון והבלתי ממוקד של גישת היישום, מהעדר גישה עסקית, מהזנחת תוצאות בטווח הקצר, מחוסר מצדדי ביצוע עסקיים. גישת הניהול הממוקדת משלבת את הפילוסופיה והשיטות, ניהול לפי אילוצים ומצדדי ביצוע גלובליים- בתהליך כולל של יישום תורת ניהול איכות כולל.
השימוש המשולב בשיטות אלו מאפשר לארגון להתמקד בנושאים החשובים לשם השגת תוצאות טובות יותר בטווח קצר, ובטווח ארוך.
אחד הנושאים המדוברים ביותר בעולם הניהול כיום הוא, ניהול איכות כולל TQM. קיימות מספר סיבות לקליטה המהירה ללא תקדים של גישת ניהול זו:
א.    עולם העסקים נכסף במידה רבה מאוד להישגיהן של חברות יפניות ומערביות שיישמו את גישת ה- TQM. ב.     מנהלים מודעים היטב להתגברות לחצי התחרות בשוק העולמי. ברור שלחצים אלה מקורם בהתחזקות היתרון התחרותי של אותם חברות, שיישמו בהצלחה גישות לשיפור האיכות.
ג.      משרד ההגנה האמריקני, ארגוני הקהילה הארופאית, וחברות גדולות וקטנות בכל רחבי העולם, דורשים מספקיהם ליישם את גישת ה- TQM. אחת ההגדרות המקובלות לניהול לאיכות כוללת, מופיעה בתקן היפני: "מערכת אמצעים להפקת מוצרים ושירותים באיכות התואמת את דרישות הלקוח בצורה כלכלית".
תורת הניהול לאיכות כוללת, שורשיה ביפן ההרוסה שלאחר מלחמת העולם השניה.
שליטיה האמריקאים של יפן הזמינו מארה"ב מומחים לאיכות, כדי להקים תעשיה יפנית לייצוא.
היפנים שמוצריהם "הצטיינו" באיכות ירודה, היו תלמידים שקדניים, למדו, ויישמו ושיפרו ללא הרף את העקרונות והטכניקות, עד אשר הגיעו לעמדה של מעצמת על כלכלית, ושאת על אף העובדה שיפן הנה מדינה בה אוצרות טבע דלים, תרבותה שמרנית והשפה מהווה מחסום, בעשור האחרון, יפן היא מדינה בה גם עלות שכר גבוהה מאוד.
–         
4 – יפן, שכלכלתה תלויה בעיקר בייצור יצרה לעצמה באופן הולך ומתרחב מעמד של מונופול איכות על ידי הפקת מוצרים ושירותים באיכות ללא תחרות.
הפילוסופיה שגובשה על ידי נביאי הבטחת האיכות:JURAN, DEMING, CROSBY, זקוקה לכוהנים שיהפכו אותה מהלכה למעשה.
ארגונים יפנים החלו בכך לפני יותר מארבעים שנה. הם תירגמו את עקרונות הפילוסופים(TAGUCHI, ISHIKAUA)  לשפת ביצוע יום יומית המיועדת לכל רמות הארגון.
התמקדות בצורכי הלקוח וסיפוקם הוא בגדר פילוסופיה.
איסוף מידע מהשוק וניתוחו לצד הערכת צרכים עתידיים למוצרים ושירתים עתידיים דורשים מודעות, ארגון וטכניקה.
תרגום צורכי הלקוח ומפרטים טכניים, מפורטים של מוצרים, ולמערכת ארגון, ייצור ואספקה, שתבטיח ביצוע המפרטים, דורשים אף הם ארגון וטכניקה.
לא ניתן לספק ללקוח את אשר הובטח לו באופן עקבי ומתמיד, ובאמינות גבוהה, רק על ידי הפעלת מערכת ביקורת איכות.
יש צורך בבקרת תהליכים סטטיסטית. ביפן, טכניקות סטטיסטיות פותחו, פושטו והפכו  לנחלת הכלל.