בס"ד הגשת עבודה בסוגיות יסוד בחברה הישראלית נושא: הסטטוס קוו בין דת למדינה
1 )      מבוא
בחברה הישראלית ישנן גישות שונות בדבר אופייה הרצוי של מדינת ישראל מפני שהחברה במדינת ישראל  מרובת שסעים. קיימים יחסי דתיים- חילונים, שסע עדתי , שסע בין ימין לשמאל, שסע בין עולים לוותיקים וכד'. כיצד ניתן להגדיר את מדינת ישראל ומהי המשמעות של מדינה יהודית?
לסוגיה זו רווחות גישות שונות המתבססות על ערכים, אמונות ותפיסות יסוד. כל אחת מהגישות השונות למדינה יהודית מדגישה יסוד אחד בלאומיות האתנית (דת, תרבות, היסטוריה, שפה ומוצא) ויוצרות הגדרות שונות ל"מהי מדינה יהודית".
ההגדרות השונות ל"מדינה יהודית" יוצרות ויכוח בחברה הישראלית באשר להגדרה הרצויה. ויכוח זה יוצר מתחים ובעיות בין החברה הדתית לבין החברה החילונית והמסורתית.
סטטיסטיקה והגדרות קצרות (לקוח מ- "לחיות ביחד" – יחסי דתיים- חילוניים בחברה הישראלית /ישעיהו צ'ארלס ליבמן ):  ·      "מאז שנות השישים, כחמישית מן האוכלוסייה היהודית הבוגרת מגדירה את עצמה כדתית. (היהודי הדתי בשיראל מקביל ליהודי האורתודוקסי בגולה. הוא מזוההבשמירה קפדנית פחות או יותר על ההלכה ובאמונה שאלוקים הוא המצווה על שמירתם של חוקי ההלכה. קיים מגוון סוגים של יהודים דתיים בישראל. ההבחנה העיקרית היא בין חרדים לבין דתיים- לאומים (או דתיים- ציונים), אך קיימות תת- קבוצות הן בקרב החרדים והן הדתיים- לאומים.") ·      כ- 35% מן התושבים היהודים מגדירים את עצמם "מסורתיים", ובמסםרים מסתמנת ירידה קלה אך קבועה במשך שני העשורים האחרונים. (היהודי המסורתי הוא הקשה ביותר להגדרה, ובקבוצתו קיים רוב מוחלט של יהודים ממוצא ספרדי.יהודי זה שומר על לא מעט מסורות יהודיות: הוא הולך לבית הכנסת ברוב השבתות או בכולן, שומר על מטבח כשר בבית ומקפיד על שמירתם של חוקי הכשרות מחוץ לבית, מגלה סלקטיביות מודעת לשמירת ההלכות ומתיר לעצמו חירויות מסוימות שלא יעלו על דעתו של היהודי הדתי, כגון להפעיל טלוויזיה בשבת או לנסוע לחוף היםולצפות במשחקי כדורגל ביום זה. היהודי המסורתי שומר מסורת מתוך תחושת מחויבות למנהגי אבותיו, ואולי אף להיסטריה של העם היהודי, אך לא מתוך אמונה שהוא מצווה לכך על- ידי האלוקים)" ·      "על- פי הערכה כ-45% מן הישראלים היהודים מגדירים את עצמם חילונים, ובמספרם ניכרת עלייה קלה במשך שני העשורים האחרונים. יהודים המגדירים את עצמם חילונים והמצהירים שחונכו בבתים חילוניים שומרים על מצוות מעטות מאוד. רבים מהם שומרים על כמה פרטים מן המסורת ההיהודית, ובמיוחד מי שחונכו בבתים דתיים." "בכל אזכור של יהודי חילוני בישראל יש להבחין בין חילוניות כדרך חיים לבין חילוניות כאידאולוגיה. החילונים כדרך חיים- היינו הקפדה פחותה על שמירת המצוות, בורות רבה בכל הנוגע למסורת היהודית והפרת נורמות יהודיות בפומבי- הולכת ומתפשטת. החילוניות  כאידאולוגיה, כלומר החילונות כפילוספיה וכמצע חיים ולא רק כהעדר שמירת מצוות, היא נחלתו של מיעוט קטן באוכלוסייה." עוד מובא בספר לחיות ביחד של ישעיהו צ'ארלס ליבמן:
·      "אף שהישראלים אינם דתיים היום יותר משהיו לפנים, ניכרת בעשרים השנים האחרונות חדירה הולכת וגוברת של סמלים דתיים לחיים הציבוריים. חדירה זו עלולה לגרום הן לדתיים והן לחילונים בישראל, ובמיוחד לקיצונים שבהם, לראות בדרך מוטעית את ההתפתחויות בחברה הישראלית. מקצת החילונים צופים בחשש, כי בעתיד יגברו הדיכוי וההשתלטות הדתית מצד מיעוט, שבצורה זו או אחרת יצליח להשיג שליטה על החברה. –