ניתוח שירה של רחל המשוררת- מיכל והשוואתו לטקסט מקראי

שלוחת אילת תוכן עניינים:
מבוא                                                                                                             2
פרק א’ – הסיפור המקראי                                                                            3
פרק ב’- רחל קוראת בתנ”ך                                                                           5
פרק ג’-  השיר וניתוחו תוך השוואתו לטקסט המקראי                                6
סיכום                                                                                                             9    ביבליוגרפיה                                                                                                 
1 0 מבוא:
אחד הנושאים הנשיים המקראיים בהם מרבה השירה החדשה לעסוק הוא נשות דוד ובמיוחד אותן נשים שהמקרא מועיד להן תפקיד משמעותי בחיי דוד. מאחר שהנושא חוזר ונשנה בשירה העברית מדור התחייה ועד סוף המאה, ניתן לראות בו מקרה בוחן המאפשר להבין את התפיסות השונות של הדמות הנשית המקראית ולעקוב אחר קו התפתחותן או השתנותן במהלך הדורות השיריים. במקרא הסיפור על הדמויות הנשיות הוא סיפור שאין לו חשיבות בפניי עצמו. הסיפור על נשות דוד חשוב למספר המקראי רק במידה שהוא בא לאשר א שלטונו וגדולתו של דוד או להצביע על חולשותיו האנושיות. אפילו סיפור חייה של מיכל, שהוא מפותח במקרא יותר מאשר על נשותיו האחרות נמסר במקרא כסיפור עתיר פערים מצד הארת דמותה. על רגשותיה אנו למדים משתי מילים בלבד ושתיהן קשורות לדוד- ” ותאהב” ” ותבז” ( שמ”א יח’ 20, שמ”ב ו’ 16), ואילו על רגשותיה האחרים אין המקרא מספר כלל.  מה היה יחסה לאביה? כיצד קיבלה את הנתינה לפלטי? כיצד ליישב את הסתירה בין הכתוב המציין שלא היה לה ילד עד יום מותה ( שמ”ב ו’ 23) ובין הכתוב המספר על חמשת ילדיה מעדריאל ( שמ”ב כא 9-8)?
שאלות כגון אלו אינן זוכות כלל לתשובה במקרא הן משום ריבוי הפערים והן משום שהן ממוקדות במצבה של אישה. לעומת זאת השירה העברית על נשות דוד מרבה בשירים שמטרתם למלא את הפערים במקרא ולהאיר צד אנושי נשי זה או אחר. הצגת המומנט הנשי שבסיסו לעיתים קיים בסיפור המקראי עצמו (אלא שהוא מודחק שם מאחורי הסיפור המקיף של דוד), מעניקה לדמות הנשית המקראית חשיבות ומאירה אותה באור חדש, בלתי מוכר וזאת אפילו אם היא מופיעה שלא לשמה אלא כסיוע מטפורי להארת דבר אחר כשם שנראה בשיר מיכל של רחל המשוררת ( שקד, 2005).