מבוא
שאלת המחקר: באיזו מידה תרמה ילדותו של אדולף היטלר, והקונפליקט התוך אישי שנוצר בו, לעיצוב מאפייניו כשליט ודיקטאטור נערץ באחד מהמשטרים האכזריים ביותר של המאה ה-20 והאנושות כולה?  מעטים המנהיגים הפוליטיים שהתחבבו על אוכלוסיית מדינתם, יותר מאדולף היטלר בתקופת שלטונו בגרמניה.  למרות שהיו לו מתנגדים אשר חלקו על דרכו ותפיסת עולמו, רוב העם הגרמני האמין בו באמונה עיוורת ושם את גורלו בידיו של האיש –הפיהרר.
הערצתם של מיליוני הגרמנים בהיטלר, אנשים שאלמלא הוא היו מחויבים במידה מועטה לנאציזם, יכולה להתקשר לביטויים האישיותיים של הפיהרר, שהייתה כוח מלכד עבור השלטון הנאצי. בעזרת הפופולאריות האישית רחבת ההיקף, היטלר השיג  לגיטימציה לפעולותיו מבית ומחוץ ושמר על התנופה של השלטון הנאצי. יותר מכך, הפופולאריות הרחבה שלו הביאה לכך שכוחו נעשה מוצק יותר ויותר ועמד ביסוד הרדיקאליזציה הסלקטיבית ברייך השלישי, שבעזרתה תורגמו שיגעונותיו האידיאולוגיים – האישיים למציאות בת השגה .
המשטר בגרמניה בתקופת היטלר 1933-1945 נחשב למשטר טוטליטארי. המדינה, או יותר נכון המפלגה הנאצית, קבעה אידיאולוגיה מסוימת ועל כולם היה לאמץ אותה. הכלכלה נשלטה על ידי המפלגה שכיוונה אותה כך שתתאים למדיניותה ותשרת את האינטרסים שלה. כל מנגנוני הביטחון היו תחת שליטת המפלגה השלטת ובאמצעותם הופעלו מנגנונים של טרור פיזי ופסיכולוגי על האזרחים.
במשטרים כאלה נתפס המנהיג כנציג האלוהים או הגורל עלי אדמות –היטלר.
השערתנו במחקר זה (להלן השערת המחקר) היא כי ילדותו של היטלר והקונפליקט התוך אישי שיצרה תרמה רבות ואף כוננה את עיצובו כשליט ודיקטאטור אכזרי ונערץ.
כאן נבקש למצוא כי ילדותו של אדולף היטלר שיחקה תפקיד בעיצוב אישיותו החולנית של מי שהיה האחראי העיקרי לפרוץ מלחמת העולם השנייה, השמדתם בשואה, של כ -11 מיליון בני אדם ובניהם, שישה מליון יהודים. האכזריות שבה נהג כנגד כל מי שבא בדרכו והסבל הרב שגרם יכולים להעיד על תסביך נפשי שמצא לו פורקן באמצעות מילוי תפקידו כראש הפירמידה של גרמניה הנאצית.  נטען כאן כי לאירועים בילדותו של היטלר, קשריו עם דמויות משמעותיות ונטיות פרמורבידות  יצרו אצלו קונפליקט תוך אישי שהיוו מצע ואפשר לגיטימיות לאותם ביטויי רשע קשים כשהיה פיהרר גרמניה. השערתנו היא הקונפליקט התוך אישי שעיצבה ילדותו, הוא קונפליקט שילווה אותו שנים ארוכות ויעצב מחדש את אירופה והעולם כולו.
ניתוח שאלת המחקר שלנו ייעשה על פי הגישה הפסיכואנליטית, אשר מתייחסת לעבר ולילדות ולחשיבותם בהסברת התנהגות מסוימת.  באמצעות מתודולוגיה של סקירה ספרותית נציג גישה הגורסת כי כאשר מנהיג נוקט מדיניות מסוימת, לאו דווקא הדבר נובע מטובת עמו, הדבר יכול להיות גם פועל יוצא של צורך במענה לצרכים הנפשיים של אותו המנהיג.
שלבים מסוימים בבגרותו של היטלר מעידות על כך שלילדותו יש השפעה אדירה על התנהגותו העתידית כמנהיגה של המפלגה הנאצית מאז 1920 ומנהיגה הטוטאליטארי של גרמניה הנאצית בשנים 1933 עד מותו ב 1945.  במילים אחרות ננסה להבין איך התפתח אותו ילד תמים וביישן לרוצח המונים, ואיך הפך הצעיר חובב האומנות שנכשל פעמיים במבחני הקבלה לאקדמיה לאומנות בווינה, הדייר המדוכדך במעון ציבורי לחסרי בית בווינה, הרב-טוראי הממושמע והצנוע בצבא הקיסר, לאדם שזמן קצר אחרי שחזר ממלחמת העולם הראשונה למינכן זינק אל בימת ההיסטוריה כנואם מסית, משלהב ומרתק. היטלר הצליח תוך זמן קצר להפוך את מפלגת העבודה הגרמנית- הנאציונל-סוציאליסטית הקטנה, אשר נודעה בשם המפלגה הנאצית, למפלגה מובילה ולנצל אותה לתפיסת השלטון על אומה המונה מיליונים, והפך את האומה הזאת לכלי-שרת בידיו ובסוף חלף מן העולם והשאיר מאחוריו 40 מיליון גוויות.
הסופר והחוקר, אלן בולוק, בראיון:  "ככל שאני לומד יותר על היטלר, כך אני מתקשה יותר להסביר אותו".