תוכן העניינים
מבוא -..3
שאלת המחקר –4    חברה אזרחית, מהי ? 5
             תרבות אזרחית –8
פעילותה של "החברה האזרחית" במהפכה הצרפתית 10   דיון -17
סיכום . 19
ביבליוגרפיה -…20 מבוא
המהפכה הצרפתית שהתחוללה בסוף המאה ה-18 הייתה למאורע בעל חשיבות מכרעת לגבי צרפת ואירופה כולה, שבסיומה הביאה לתמורות חברתיות ומדיניות אדירות.
המהפכה נתפסה כנקודת מפנה בתולדות העולם – תחילת תקופה חדשה, התגבשות כוח היסטורי רב עוצמה אשר מאיים לסחוף, לשנות ולעצב מחדש את הקיום האנושי. הרקע
האידיאולוגי למהפכה היא הבשורה לקץ האבסולוטליזם שהפיצה תנועת ההשכלה, אשר מתחה ביקורת חריפה על המציאות החברתית והמדינית.
המהפכה התמלאה תוכן חדש, רעיון השיקום, השיחזור, "הרסטוראציה", נעלם לבלי שוב ואיתו הדוגמאות – האמריקאית והאנגלית, "הזמן לא הייה עוד, הזמן שבק חיים", כתרגומו של מישלה.
הייה בה את השילוש של ראשוניות, טוטאליות ואוניברסאליות שאפיין את המהפכה מצעדיה הראשוניים, ומיצב אותה כתבנית היסוד למהפכות מודרניות.
המהפכה פרצה בעקבות קשייה הכלכליים של המדינה, קשייה הכספיים והריאקציה האריסטוקרטית.
למבנה החברתי, שבנוי היה משלשה מעמדות – כמורה, אצולה והמעמד השלישי, הייה כה בלתי שוויוני, עד שנאמר עליו, כי "האצילים לוחמים, הכוהנים מתפללים ובני המעמד השלישי מכלכלים בעבודתם את הארץ", נדרש שינוי יסודי.
הכוחות החברתיים במהפכה,  היו בעלי קרקע, סוחרים ותעשיינים בעלי אינטרסים, שלא היו אומנם אליטות מהפכניות, אך עם זאת, הם זעזעו והחלישו את השלטון בכך שדרשו שינוי, והביאו את המהפכה לזירה, תוך השתלבות בפעילות המוסדית של המדינה, ובאירגונים "שעל יד" המדינה, כמו אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים.
הם אומנם נשלטו על ידי המדינה, אך מדיניותם ופעילותם הייתה עצמאית מבחינה תיפקודית.
"אסיפת המעמדות" המפורסמת, הייתה בין השאר, ביטוי מוסדי לפלורליזם פוליטי, יצר מרחב ציבורי חדש של תרבות פוליטית, שבהקשר זה, נהוג לייחס לו חשיבות מרובה- קיומה של חברה אזרחית, הפועלת לדמוקרטיזציה של החברה מבחינה תרבותית.
המונח "חברה אזרחית" מופיע לראשונה אצל הפילוסוף פרידריך הגל (1821), המבחין בין המדינה לבין החברה האזרחית. הוא רואה במדינה, רשות המפעילה סמכות של כפייה וכוח פוליטי, כדי ליצור אינטגרציה בין הצרכים של הפרטים המרכיבים אותה. מכאן אפוא, כי המדינה פועלת בצורה המנוגדת לחירות האינדיבידואלית המאפיינת את "החברה האזרחית", שתפקידה לדאוג, בראש ובראשונה, לפעילות חופשית של חבריה, והמוצאת את ביטויה הבסיסי ברובד הכלכלי – במושג העבודה, בבעלות על רכוש וחליפין של סחורות, וכוללת גם מרכיבים בתחום המוסר, התרבות והחינוך.
המדינה הריכוזית במובן המודרני של העניין, הייתה קיימת גם קודם למהפכה הצרפתית, אך המהפכה פרצה, בין השאר, כנגד אותה ריכוזיות אבסולוטית של המבנה הממלכתי, המתערב בכל חיי החברה והקהילה, בכל שטחי החיים, ותוך כדי כך ממגר או לפחות מסכן את "החברה האזרחית".
מכאן, עולה השאלה האם התקיימה "חברה אזרחית" בצרפת ערב המהפכה, והאם קיים קשר בין "החברה האזרחית" למהפכה הצרפתית.
שאלת המחקר העבודה תבחן את השאלה האם בכלל, התקיימה "חברה אזרחית" בצרפת המהפכנית, מה היו יחסי הגומלין בינה ובין המהפכה, והאם אפשר כי "החברה האזרחית" הייתה גורם משפיע, גם אם לא בלעדי, לפריצת המהפכה.