פסיכופתולוגיה:
חקר סטיות התנהגות ונסיונותינו להבינן חיוניים להבנה מלאה של החוויה האנושית.
תחום הפסיכופתולוגיה התמקד תמיד בניתוח התנהגות בעייתית, התנהגות שבמובן מסוים אינה עומדת בדרישות ההסתגלות והקבילות החברתית.
בדרך כלל אנו מסוגלים למצוא הסברים מתקבלים על הדעת להתנהגות אחרים ולהתנהגותנו שלנו למרות שלעתים הן אינן עוברות סף מינימאלי של רציונליות או הערכה מפוכחת של התוצאות האפשריות.
בחקר הפסיכופתולוגיה אנו ממקדים את מבטנו במצבים שבדרך כלל קשה יותר להבינם. כאן ההתנהגויות הם לא חלק מהמרקם של היום יום אלא הן יוצאות דופן, לא צפויות ואולי אף מפחידות. במקרים כאלה נדמה שכללי ההתנהגות הלא כתובים שאנו מקבלים אותם כמובנים מאליהם מושעים או מופרים.
באופן כללי עולה השאלה איך להסביר עיוות התנהגות כלשהו כזה שלכאורה אין בו הגיון.
יש הרבה רעיונות שמנסים להסביר את הבלתי מוסבר. לכמה מהם יש תמיכה מדעית ניכרת לאחרים הרבה פחות.
מקורות ההתנהגות האנושית מורכבים ביותר, וההבנה שאנו מבינים את התנהגות זאת לוקה בחסר.
אחת המטרות של הקורס הוא לסייע ללומד להבחין בין תפיסות רבות של התנהגות מופרעת. תפיסות אלא שונות זו מזו בתחכומן הפילוסופי, בתקפותן המדעית ובתועלת המעשית שאפשר להפיק מהן למתן טיפולים יעילים.
ההתנהגות החריגה המתוארת בקורס מצביעות על תמונה מעוותת של הסתגלות אנושית. דבר שמדגיש את קוצר ידה של התושייה הפסיכולוגית. אבל על ידי זה שנראה את החולשות האלה אנו עשויים להשתחרר מתפיסות פשטיות מידי על הדרך שבא נוצרו וכן אפשר ללמוד ולהעריך יותר את העושר והמגוון של מקורות האישיות של האדם.
כשמעמיקים בחקר ההתנהגות החריגה אפשר אולי להבחין בקווים המטושטשים של איזו סדירות, דפוס, חוקיות כלשהי.
יתכן שיום אחד נגיע להבנה גמורה, פחות או יותר, של התנהגות לא רציונלית, המובילה להרסנות עצמית מתמשכת ומאיימת על השרדות הקבוצה.