משטר הצנע בראי עיתונות התקופה עבודה סמינריונית אוקטובר
2 009
תוכן העניינים
מבוא
רקע – המצב בארץ לפני תחילת מדיניות הקיצוב תקופת הצנע מטרותיה ויעדיה של תוכנית הקיצוב והפיקוח הסתלקות מן הקיצוב והפיקוח, והסיבות לכך המאבק הפוליטי – חברתי וביטויו בעיתונות התקופה סיכום ביבליוגרפיה מבוא
עבודה זאת עוסקת בתקופת הצנע , הקיצוב והפיקוח בראשית ימי מדינת ישראל. תקופה זאת הייתה תקופת מבחן למדינה הצעירה ולממשלתה שנאלצה לכפות מדיניות זאת על אזרחיה במטרה להבטיח אספקה של מוצרים בסיסיים לכל אזרחי מדינת ישראל, על בסיס שוויוני ככל האפשר.
העבודה תתאר את הרקע ההיסטורי והכלכלי לתקופת הצנע ולאחר מכן תתאר את מדיניות הממשלה וביצועה. לסיכום, תציג העבודה ביטויים מעיתונות התקופה, שרובה עיתונות מפלגתית מגויסת,  לויכוח החברתי והפוליטי שהוליד משטר הקיצוב והפיקוח.
רקע – המצב בארץ לפני תחילת מדיניות הקיצוב מדצמבר
1 947 ואילך הלכה ונעלמה השליטה של שלטונות המנדט על הנעשה באזורים גדלים והולכים של ארץ ישראל. עם חיסולם למעשה של משרדים ממשלתיים אזורים אלה עברו, בפברואר 1948, סמכויות הביצוע של הפיקוח על המחירים לרשויות המקומיות, זאת אומרת, שגם להלכה לא הייתה במחצית הראשונה של 1948 רשות מרכזית ממונה על פיקוח ועל קיצוב. ישראל קמה תוך מלחמה שתחילתה בהתקפות מקומיות על הישוב היהודי עם החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל בכ"ט בנובמבר 1947, והמשכה הוא מלחמת השחרור, פלישת צבאות מצרים, ירדן וסוריה עם הכרזת המדינה. קרבות ניטשו ברוב חלקי הארץ, ירושלים וישובים אחרים היו מנותקים מאזור השליטה היחידה העיקרית. בתנאים אלו היו תפקודי הפעילות הכלכלית והמדינית-כלכלית פשוטים מאוד: לרכוש נשק ותחמושת, לספק מזון ודלק ולקיים קשרי תחבורה בתוך הארץ ועם ספקים מחו"ל. בתנאים אלו ההשקעות, היצוא, השוק, המחירים, הכדאיות הכלכלית וכל יתר הסממנים שמבדילים את המשק המודרני מפעילות טכנית-קיומית גרידא, נעלמו או הפכו תפלים. עם שוך הקרבות חודש הייצור של ימי השלום והתבסס שלטון דמוקרטי תקין. אך, המשק הוסיף להיות שרוי במצב חירום, בעיקר עקב קליטת מאות אלפי עולים.  בו בזמן, נותק המשק ממקורות אספקה קודמים, החקלאים הערבים נטשו ברובם הגדול, הגבולות נסגרו, אספקת הדלק בקו הצינור מוסול-חיפה נותקה (ובעקבותיה שותקו בתי הזיקוק, המפעל התעשייתי הגדול היחיד באותם ימים), מלאי חומרי הגלם ומלאי מטבע חוץ לתשלום יבוא חיוני – התדלדלו במהירות. כאשר פרצה מלחמת העצמאות בשלהי 1947, מנה היישוב היהודי בארץ כ- 600 אלף נפשות. ציבור קטן זה גילה כבר קודם לכן, במחצית השנייה של מלחמת העולם השנייה (1942-1945) כושר פעולה כלכלי מפתיע. בשנים מיוחדות אלו הפך המשק היהודי לספק חשוב מאד של סחורות לצבאות בריטניה ובעלי בריתה, שהתרכזו-.