אל קאעדה וטרור המתאבדים מבוא
מאז המאה התשע-עשרה מתחוללת התפשטות תרבות המערב למרחב המוסלמי. תרבות זו הזרה לדרכי האסלאם, שסמליה הם התיאטרון המודרני, הקולנוע ומועדוני הלילה משוקצים בעיני נאמני האיסלאם ולפיכך עוסקים המאמינים במשך דורות בניסיון לפענוח כוחו של המערב ועליונותו, לשם הגנה על תרבות האסלאם. כך המסר הבסיסי של התנועות האסלאמיות כיום הן כי תרבות המערב שחלחלה אל החברות המוסלמיות בדורות האחרונים רקובה ומשחיתה ויש לנקוט אמצעים לעמוד כנגדה וממנו  נובע טרור המתאבדים של אל-קאעדה.
הבנת תפיסות העבר הינו תנאי הכרחי להבנת ההווה בכל הקשור לדרכים בה נוקטים מאמיני האסלאם הרדיקלי בניסיונם להגן על האסלאם ולקדמו בחינוך, בהטפות וגם בחרב. מושגים כוללים הקשורים ל'מלחמת קודש' נגד הכופרים ב'דאר אל-אסלאם' וב דאר אל-חרב' היו ונשארו זהים טרמינולוגית בהווה כמו בעבר, ונעשה קישור גומלין מושגי בקרב מנהיגי ו 'לוחמי' האסלאם הרדיקלי מהעבר אל ההווה במטרה להשיג עתיד הנתפס כמשרת את האסלאם, במיוחד בעיני אלו הפועלים לקדמו באמצעים אלימים בהסתמך על מושגי העבר.     ה'אסלאם'  פירושו חובת האמונה והכניעה המוחלטת לאללה והמאמין הכינוי הוא 'מסלם' אשר עליו מוטלות חמש מצוות יסוד 'ארכאן' ('יסודי האיסלאם'), שהן בנוסף ל'שהאדה' (עדות), נתבעים מאללה על המאמין. ארבעה המצוות הראשונות: 'צלאת' (התפילה), 'זכאת' (הצדקה), 'חג' (העליה לרגל למכה) וה 'צום' (הצום בחודש הרמדאן) נתבעות מהמאמינים בעשייה שבין אדם לאלוהיו כחובה לכולם.
המצווה החמישית 'ג'האד' (מלחמת קודש) מוטלת רק על המאמינים היכולים לקיימה ולקדשה.
ב'ג'האד' ה'שהיד' (עד) נותן את נפשו ומקביל למשמעות של המילה היוונית מרטיר (martyr).  משמעות העדות היא כי כאשר מת ה'שהיד' האל ומלאכיו עדים שהוא ראוי למקומו בגן עדן, או כיוון שהאל מעיד כי כוונותיו טובות וטהורות.  עבודה זו עוסקת  בעיקרה בתופעה המזוהה עם האסלאם הרדיקלי – ובמיוחד בארגון אל-קעאדה והארגונים המסונפים לו – כנגד אויבי האסלאם.