תוכן
1 . מבוא.
2. סקירת ספרות:
  א. החברה החרדית- קווים לדמותה.
  ב. פיקוח על צניעות בחברה החרדית.
  ג. דיווחים בתקשורת על פשיעה בקהילות סגורות- לפי תיאוריות של פאניקה מוסרית.
  ד. התקשורת הכללית והחברה החרדית- כיצד יוצרים דימוי שלילי לקהילה שלמה? (יצירת פאניקה מוסרית סביב הקהילה החרדית).
3. שיטת המחקר.
4. הצגת הממצאים ודיון בהם.
1.      אי דיוקים ועיוות המציאות
2 .      הכללת מעשים עבריינים של חרדים לכלל הציבור
3 .      הסתמכות על הערכות ושמועות בנוגע לעמדות הציבור החרדי
4 .      החמרת הדין בנוגע לחרדים 5. סיכום ומסקנות.
6. רשימת מקורות.
    מאז קום מדינת ישראל נרשמו עימותים רבים בין דתיים לשאינם דתיים בארץ, סביב נושאים מוסריים ותרבותיים שונים. עימותים אלו באו לידי ביטוי בדיווחי התקשורת, הכללית והחרדית- דתית, כאשר הנושא עולה ויורד מסדר היום הציבורי לסירוגין. למרות שהחברה החרדית מובחנת ומתבדלת מאוד מן הציבור הכללי, דיווחים בנוגע לחרדים או לציבור החרדי, מופיעים בתקשורת הכללית לעיתים קרובות. דיווחים אלה מושפעים מגישות חברתיות רחבות כלפי העולם הדתי- חרדי, והם קשורים גם להליך קביעת המדיניות ביחס לקבוצה זו. במפתיע, תהליך ההבניה של גישות כלפי חרדים באמצעות התקשורת הכללית לא נחקרה באופן שיטתי. הניתוח של דיווחי התקשורת, ובפרט העיתונות, יכול לשפוך אור על עמדותיה של החברה הכללית כלפי זרמים מתוכה, משום שדיווחים אלה מבהירים נורמות התנהגות ומסייעים להבניית גישות חברתיות ועמדות ביחס לקבוצות בחברה, במקרה זה- ביחס לקבוצה החרדית. מעבר לכך- הייצוג של חרדים בתקשורת מהווה תפקיד משמעותי בחיזוק הסדר החברתי הקיים, לפיו, בעוד הקבוצה המצומצמת השולטת בשוק התקשורת הכללית (קבוצה לא דתית, שמאלנית בדעותיה הפוליטיות וכו') מצליחה לנווט את עמדות הציבור כלפי נושאים מסויימים לפי העמדות והאינטרסים שלה, האוכלוסיה החרדית משמשת ככלי לניגוח מוסרי, ומנקזת אליה הרבה מהכעס, התיסכול והשנאה שקיימת בציבור.
לפי תוצאות המחקר, כמעט בכל הכתבות הוצגה האוכלוסיה החרדית באופן שלילי כלשהוא- כעבריינים, כמשתלטים על המדינה, כחשוכים, כאלימים, כפרימיטיביים ועוד על ידי שימוש ישיר או עקיף בכוח העיתונאי להציג דברים כפי שהכתב רוצה שיראו. יש לציין שהכתבות בהן הוצג הציבור החרדי באופן חיובי או הוצגה בגלוי השנאה כלפיו, היו כולם מאמרי פרשנות ואילו כל הכתבות שעסקו בסיקור אירועים מסדר היום בישראל, היו שליליות, ובהרבה מהן הסיקור חטא לאמת אנו מניחות שלהשתלחות הסמויה והגלויה בעדה החרדית תוצאות מרחיקות לכת (די להביט בעשרות מקרים של ונדליזם ואלימות כלפי מוסדות דת או אנשים דתיים המדווחים בעיקר באתרים חרדיים כדוגמת אתר "מנוף"), ולכן יש להדגיש את כוחה הרב של התקשורת בעיצוב דעת הקהל הישראלית כמסקנה חשובה ממחקר זה.