מבוא
לתיאוריה וביקורת מבחן בית מועד א' סמסטר א', תש"ע חלק א' וב' אינטרפלציה – מסר מילולי, ויזואלי, פיזי שעלול לכונן זהות או התנהגות מסוימת בקרב סובייקט או קבוצת סובייקטים. האינטרפלציה מזמינה סובייקט להזדהות עם דימוי תוך הצגת תהליך ההיענות על ידי הסובייקט לדימוי זה כטבעי. המסר האינטרפלטיבי טמון בהיגדים, טקסטים, פעולות תרבות ומשדל את הסובייקט לקבל רכיבי זהות שנעדרו בו עד כה. האינטרפלציה שמה דגש על כינון הזהות על ידי כוחות חיצוניים.
המושג פותח על ידי הפילוסוף המרקסיסטי לואי אלתוסר והוצג לראשונה במאמרו מ1969 "האידיאולוגיה והמנגנונים האידיאולוגיים של המדינה". בו האינטרפלציה מוגדרת ככוחו העיקרי של המנגנון האידיאולוגי המדינתי היוצר נתינים, כאשר היא מסתננת וקיימת בכל מימדי חייו של הסובייקט. הרצון לתאר את המפגש בין הסובייקט לחברה מקורו בשילוב הדוקטרינה המרקסיסטית לבין דוקטרינת הפסיכואנליזה. המדינה מפעילה את מנגנוניה האינטרפלטיביים בכל עת ומציפה את מרחב הסובייקט באינטרפולציות שונות ואף מנוגדות. תפקוד הסובייקט בספירות שונות בחייו מוכתב על ידי אינטרפלציות קודמות שעבר, על ידי אינטרפלציות עכשוויות ועל ידי יכולת זיהוי ותמרון ביניהן. למעשה, מבנה החברה משלב אינספור תחומים שהסובייקט מתקיים בהם ונמצא ביחסי גומלין של חילופי זהויות בלתי פוסקים. כך, למשל הסובייקט מתנהג שונה בתא המשפחתי, בעבודתו, ברחוב. ההבדלים בהתנהגות ובהיענות לדרישות ולקריאות לעבר היחיד בכל מחוז תפקודו מוסברים על ידי הפנמת המנגנון האידיאולוגי של תפקוד תואם. הסובייקט מכיר בהסבות וכך מתקף את כינון זהותו על ידי האשרור התנהגותי אל מול מבצע האינטרפלציה. כלומר, האינטרפלציה מחייבת לפחות שני משתתפים שמכירים אחד בשני, המוען והנמען, כאשר המוען, על ידי עצם קריאתו אל עבר הנמען, משדל אותו לקבל מסמן זהות מסוים. האינטרפלציה מהווה מפגש בלתי מתוכנן, לא צפוי עבור הנמען שבוחנים התנהגותו בסיטואציה נתונה. על פי אלתוסר, קיימת תמיד היררכיה ברורה בין שני צדי המפגש. הצד שמייצג את האידיאולוגיה נמצא בעמדה דומיננטית מעל הצד הנענה שנחשף על ידי עצם הקריאה. אלתוסר מבחין בסמכות אבסולוטית שבכוחה לכונן ולתקף קולקטיב, לבצע אינטרפלציה המונית. הסובייקט האבסולוטי מצדו זקוק להכרת ההמונים בו. מטרת האינטרפלציה היא לאלף את האזרח להתנהגות רצויה וליצור בקרבו תחושת עין בוחנת תמידית. אינטרפלציה מבנה זהויות נוחות עבור האידיאולוגיה. המדינה אינה מסתפקת ביצירת אזרחים נוחים וממושמעים, אלא שאיפתה ליצור נתיבי התנהגות הניתנים לתכנון וחיזוי ומאפשרים איתור מוקדם של חריגות אידיאולוגיות בחברה.
–
העבודה ללא מקורות