עבודה סמינריונית:
אי צדק חברתי בעידן הגלובליזציה במסגרת קורס: פוליטיקה גלובלית ומוסדות בינלאומיים        תוכן עניינים:
מבוא -2
פרק ראשון- סקירה ספרותית …3
            צדק חברתי ..3
            תיאוריות של צדק בהגות הפילוסופית 4                מאפייני העידן הפוסט – תעשייתי …5
            היד הנעלמה .6
            קארל מארקס 7
פרק שני 10           קניין רוחני …13
            פחות מלחמות? פחות עניים ויותר שוויון –14
פרק שלישי- הוויכוח על הגלובליזציה בעולם הערבי …16
            טלטלה בגלובליזציה והתקדמות לעבר האוניברסליזם -..16
            הגלובליזציה ומשבר המדינה הלאומית –.17
            קריאה ביקורתית של הגלובליזציה והאסלאמיזציה הפוליטית –.17
            תרבות הגלובליזציה -.18
            המשכילים הערבים והגלובליזציה ..19
            גלובליזציה של העולם הערבי- גלובליזציה נגדית –…23
            הלאה הגלובליזציה -.24
פרק רביעי- סיכום ומסקנות -26
מקורות .27
         מבוא
מחקר זה עוסק באי צדק/ שוויון בעקבות הגלובליזציה. הגלובליזציה, הפיכתו של העולם לכפר גלובלי אחד או מטרופולין כלשונם של מתכנני הערים, ההיפתחות לשווקים אחרים, התרחבות הקשרים הפוליטיים, תרבותיים, במימדים חובקי עולם, היה די ברור בשנים האחרונות שמשהוא השתבש באופן מחריד לאור ההתנגדות לגלובליזציה, הפגנות רחוב, זעם עממי שהתפשט העלו סימן שאלה אחד גדול באשר ליכולתה של הגלובליזציה להביא את הברכה המובטחת, מחקר זה יעסוק בפגיעה בזכויות אדם המתבטא כאן לצורך העניין באי צדק ושוויון כפועל יוצא וכפונקציה של הגלובליזציה, מחקר זה יעשה תוך השמת דגש על הפן החברתי כלכלי כלל עולמי, תוך התייחסות נפרדת ומיוחדת בגוף העבודה לאי צדק הקיים בעולם הערבי כתוצאה מהגלובליזציה נוסח ארה"ב ואירופה.  ניכר היה הצורך לבדוק מה גרם לזה שברגע שהצמיחה הכלל עולמית עלתה, העוני רק החריף, והתחזק הרושם שבאמת יותר ויותר אנשים מתקיימים מפחות מדולר ליום ברחבי העולם, דבר שרק מצביע נניח על מערכת קפיטליסטית שמגובה על ידי מערכת סחר כלכלית עולמית לא הוגנת, אף עושקת. צדק הינו ערך עליון מהמדרגה הראשונה, ערך שאמור להסדיר חיי חברה תקינים ובטוחים, ברגע שבו ערך זה מתערער ונופל לכרסום, הוא הופך למרשם בטוח לפורענות, אנרכיה, התקוממות, ואי סדר כללי. פרק ראשון מתוך עבודה זו יגדיר את המונח גלובליזציה, אופן התפתחותה, המעתק מהרמה הלאומית לרמה הבינלאומית. נעמוד על הגדרת המונח המופשט "צדק חברתי", עקרונותיו, נעשה זאת בהסתמך על תאורותיהם של הוגי דעות שונים, תוך כדי התייחסות לפן החברתי של צדק בהגות הפילוסופית, נבחן גישות למיניהם של הוגי דעות לכל הקשור לתיאוריות שונות העוסקות בכוחות השולטים בסדר הטבעי של העולם, נבחן את גישותיהם של אדם סמית וקארל מארקס.
בחלק השני של העבודה נעסוק באי צודק השורר במערכת הסחר העולמית, כלפי העולם המתפתח, תוך התייחסות לתפקידם והשפעתם של הבנק העולמי, קרן המטבע, מרכז הסחר העולמי, נסקור את האופן שבו הביאו מוסדות אלו לקיפוחו של העולם המתפתח על ידי הכפפתם לתכניות צנע אכזריות שרק דרדרו אותם לעוני קשה מבעבר. נביא לבדיקה את השאלה "מדוע הפכה הגלובליזציה – כוח שהביא ברכה לעולם – לנושא כה שנוי במחלוקת? נעסוק  בסוגיית הוויכוח על הגלובליזציה בעולם הערבי, על המרכזיות שתופס דיון זה, ריבוי החיבורים שיצאו לאחרונה לגבי נושא זה, ובהתאם לפעולות ההתנגדות והמחאות לגלובליזציה שהלכו והתפשטו בעולם הערבי בשנים האחרונות.
בפרק השלישי נעלה מסקנות וסיכומים לכל הנזכר והנכתב בעבודה זו.