אתיקה מקצועית- מחברת בחינה מסוכמת ומושקעת מאוד (של סטודנטית מצטיינת)

מוסד לימוד
מקצוע
שנת הגשה 2007
מספר מילים 26307

תקציר העבודה

כללי האתיקה המקצועית זה הזכויות והחובות המיוחדות החלות על עו"ד בתור עו"ד ומשותפות לכלל עורכי הדין.
הנושאים העיקריים אותם נלמד
1 . חובת הנאמנות של עו"ד כלפי לקוחותיהם והאיסור להיות במצב של ניגוד אינטרסים.
2. חובת הסודיות והחיסיון.
3. סוגיה של חברה או גוף מאוחד אחר בתור לקוח. כלפי מי אני צריך לקיים את החובה שלי כאשר יש סכסוכים בחברה.
4. חובות כלפי ביהמ"ש כאשר יש התנגשות עם הלקוח.
5. מה הדרכים המותרות כדי למצוא קליינטים. איסור פרסומת ושידול.
6. גביית שכר טרחה היינו, כמה אפשר לקחת, איך ניתן לגבות שהלקוח לא משלם וכו'..
סקירה כללית של המקצוע זכויות "היתר" של עו"ד- סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין יש 4 קבוצות של פעולות שרק עו"ד רשאי לעשות:
1. ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו, בפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית.
2 .  ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני גופים מנהליים/ רשויות מנהליות למיניהן: משרד ההוצאה לפועל, לשכת רישום הקרקעות, הפקיד המוסמך לעניין חוק בתים משותפים, רשם החברות, רשם השותפויות, רשם האגודות השיתופיות, רשם הפטנטים והמדגמים, רשם סימני המסחר, פקיד השומה ונציג מס ההכנסה, מנהל מס עיזבון ועוד..
3. עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה.
החוק לא מגדיר את אלו בדיוק ואין הרבה פסקי דין בעניין זה, אך כנראה שמדובר בהיבטים משפטיים.
4. ייעוץ וחיווי דעת משפטיים: שוב, לא ברור מהו ייעוץ משפטי.
לכלל זה יש 2 חריגים: ישנם מקרים שבהם אנשים שאינם עו"ד בכל זאת רשאים לבצע את הפעולות הללו.
חריג I : סעיף 20 רישא לחוק לשכת עורכי הדין- ייחוד פעולות המקצוע "הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין..". כלומר,  אדם רשאי לייצג את הפעולות הנ"ל אם לא יעשה אותם בעיסוק (היינו עסק) או בתמורה, למשל; פעולות בבית משפט לתביעות קטנות, מתן חוות דעת כשאתה סטודנט. חריג II : סעיף 21 לחוק לשכת עורכי הדין- שמירת הוראות- "הוראות סעיף 20 אינן פוגעות באלה: (1) סמכויותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו- היועץ המשפטי לממשלה רשאי למנות אנשים לביצוע פעולות משפטיות, כגון: מתמחים, תובעים משטרתיים, תובעים רבניים וכד' הפועלים כידו הארוכה של היועץ המשפטי לממשלה ולא כעורכי דין.
(2) ייצוג לפני בתי דין דתיים ולפני בתי דין צבאיים.
(3) ייצוג לפני בית משפט, בית דין, גוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק.
(4) סמכויות של סוכן פטנטים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים.
(5) זכותם של רואי חשבון למלא תפקידים שהותרו להם על פי דין- רואי חשבון רשאים לייצג לקוחות בפני רשויות המס, כל עוד פועלים הם במסגרת תפקידם.
(6) ייצוג של ארגון עובדים או מעבידים או של חבר בהם על ידי נציגו של ארגון כזה, בבוררות לענייני עבודה או בקשר להסכם עבודה. (7) חיווי דעת משפטי על ידי אדם שנתבקש לכך על ידי עורך דין או על ידי רשות מרשויות המדינה- באם חוות הדעת המשפטית ניתנת לעורך דין, אין היא נוגדת את כללי האתיקה. דוגמא: אם אתה לא עו"ד, אלא מתמחה/ טרום מתמחה ואתה עושה זאת בדרך עיסוק ובתמורה, אך אתה עושה את העבודה עבור עו"ד זה בסדר, כי העו"ד מסנן זאת ואין צורך להגן עליו. (8) ייצוג לפני בוררים כשאחד מבעלי הדין בבוררות הוא תושב חוץ או תאגיד הרשום בחוץ לארץ, על ידי תושב חוץ המוסמך לעריכת דין במדינה שהוא תושב בה.
** כל האמור לעיל, זו רשימת אנשים שרשאים לבצע פעולות שבד"כ רק עו"ד יכולים לעשות.
מה קורה אם אדם שאינו עו"ד ולא חל עליו אחד מהחריגים הנ"ל, ואף על פי כן הוא מסיג את גבול המקצוע? (כשלא מדובר בהתחזות לעורך דין) חוק לשכת עורכי הדין מטיל סנקציות על אדם כזה:
סנקציה מבחינה פלילית: חוק לשכת עורכי הדין מבחין בין  2 סוגי סנקציות:
Ü    סעיף 96 לחוק לשכת עורכי הדין: השגת גבול המקצוע- "מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו – קנס".
Ü    סעיף 97 לחוק לשכת עורכי הדין: התחזות- "מי שמתחזה כעורך דין, ועורך דין העושה בתקופת השעייתו פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו- מאסר שנה או קנס".
סנקציה מבחינה אזרחית: מעוגנת ב- סעיף 98 לחוק לשכת עורכי הדין שלילת תביעת שכר- "לא יזדקק בית משפט לתביעת שכר בעד שירות שנתן מי שאינו עורך דין, במידה שהיה בו שירות שנתייחד לפי חוק זה לעורכי דין". כלומר, אדם שהשיג את גבול המקצוע לא יכול לתבוע שכר עבור הפעולה, למרות שהצד השני ידע שהוא לא עו"ד.
* ביהמ"ש קבע לאחרונה, כי גופים מסוימים, כמו כאלו שמפרסמים עצמם ברדיו ומציעים לאנשים לממש את זכותם במל"ל, לא יכולים לקבל שכ"ט מהלקוח כי לא היתה להם סמכות לפעולות אלו ע"פ חוק זה.
* יש אנשים אשר לגביהם הסנקציה האזרחית לא כל כך יעילה ואלו הם מתווכי המקרקעין; מתווך מקרקעין בד"כ מחתים את לקוחו על זיכרון דברים וכמובן שמדובר כאן בהשגת גבול למקצוע כי מדובר במסמך משפטי- זו עבירה על הוראת סעיף
2 0(3) לחוק לשכת עורכי הדין. בד"כ לא מפריע למתווך שהוא לא יקבל שכר תמורת הפעולה הספציפית של עריכת המסמך המשפטי. אי לכך, קבע המחוקק סנקציה נוספת המעוגנת ב-  סעיף 12 לחוק המתווכים במקרקעין:איסור פעולות משפטיות- "מתווך במקרקעין לא יערוך ולא יסייע לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי הנוגעים לעסקה במקרקעין ולא ייצג לקוח במשא ומתן משפטי לקראת עריכת הסכם כזה; מתווך המפר הוראת סעיף זה לא יהיה זכאי לדמי תיווך". כלומר, אם מתווך עורך/עוזר בהכנת המסמך המשפטי הוא מפסיד את שכרו בכלל- גם עבור דמי התיווך.   מה קורה למתווכים אחרים, שלא במקרקעין? זו לאקונה.
מה צריך לעשות כדי להיות עו"ד?
יש להתקבל כחבר בלשכת עורכי הדין- אם אתה חבר בלשכה אזי אתה עו"ד.
הלשכה מחליטה מי יהיה עו"ד ומי לא יהיה עו"ד, ברגע שיש מצב כזה יש לנו בעיה של ניגוד אינטרסים כי מי שאמור לבחון את המועמדים אמור להיות אדם ניטרלי ובחור לפי כישורים. אך לחברי הלשכה יש אינטרס כמה שיותר להגביל את הכניסה, וכך למנוע תחרות וכל הזמן יש טענות שמקשיחים את המעבר לכניסה.  לדעת המרצה, עו"ד זה המקצוע היחיד שבו החברים כגוף קובעים שעו"ד יקבל רישיון. בכל שאר המקצועות מקבלים היתר מהמדינה.    תפקידי הלשכה:
1. לשכת עורכי הדין  דוחה או מקבלת אדם כחבר בלשכה ומכשירה אותו- יש כאן בעיה של ניגוד אינטרסים; היות ועורכי הדין שהינם חברי הלשכה ובעלי אינטרס להגביל את התחרות בין עורכי הדין בשוק ההיצע הם אלו הבוחרים את אלו שיהיו חברים בלשכה. על כן, יש הצעה להפוך את לשכת עורכי הדין לגוף וולונטרי, אך הצעה זו רחוקה מהיות מיושמת.
2. פיקוח על פעולותיהם של עורכי הדין  באמצעות כללי האתיקה-תפקיד משמעתי של לשכת עוה"ד. הלשכה היא זו המתווה את כללי האתיקה החלים על עורכי הדין, וזאת בכפוף לביקורת מנהלית של שר המשפטים. מי מעוניין בפיקוח?
א-     לקוחות ב-      עוה"ד עצמם- גם לעורכי הדין עצמם יש רצון בפיקוח, כי זה טוב מול הלקוח לאמינות של עוה"ד; אם הלקוח יודע שיש  מישהו שמפקח על עוה"ד הוא יטה להאמין לו וכך הלקוח יודע, כי כל פעולה לא כשרה יכולה לשלול מעו"ד את רישיונו, למשל; בהפקדת כספים רבים.
מי צריך לפקח?
–          ציבורי עורכי הדין; לשכת עוה"ד היא המחוקקת,התובעת,השופטת וגם המבצעת והמוציאה לפועל.
–          פיקוח מבחוץ; אם רוצים לחוקק כללי אתיקה, צריך אישור של שר המשפטים-אבל הוא לא יכול להכתיב אלא סה"כ "לא לאשר" במצב דברים בו עו"ד מפר את כללי האתיקה, רשאית הלשכה להגיש קובלנה כנגד עו"ד המפר ובאם זו מסרבת רשאי היוהמ"ש או פרקליט המדינה להגיש קובלנה בגין הפרה זו, אך זה נדיר.
* יש אפשרות לערעור מבתי דין משמעתיים לבימ"ש העליון ויש פיקוח על העליון,הרשות המחוקקת והתובעת אך רוב המקרים לא מגיעים לשלב זה.
האם ראוי שציבור עו"ד ישפוט את עצמו?
השאלה נשאלת כיון שיש פה ניגוד אינטרסים. אם הצדק נעשה הוא לא תמיד נראה, כי היו בעבר טענות שגופים בתוך הלשכה ניסו להתנגש עם גופים אחרים ועל כן הגישו קובלנות רבות מטעם של רדיפה פוליטית. אם לא בבתי הדין משמעתיים בלשכה, היכן יעשו את הדין המשמעתי?
יש הצעה שבתי המשפט ישפטו את עורכי הדין, (כך נוהגים באמריקה).
מה הבעייתיות בכך? שללשכת עורכי הדין יש השפעה על מינוי שופטים. אך הבעיה העיקרית בלהעביר זאת לביהמ"ש היא שביהמ"ש אמור להיות ניטרלי בסכסוך, אך כאשר אנו עוסקים בכללי האתיקה של עו"ד, בתי המשפט הם כן צד לעניין. כך למשל; אחת הבעיות שעולות היא התנגשות בין החובה לביהמ"ש לבין החובה ללקוח זו דילמה מאוד קשה, אם אני יודע שהלקוח משקר האם אני צריך לאפשר לו?. כאשר זה מגיע אליהם, אזי ביהמ"ש מעדיף את החובה כלפיו על כן הוא לא גוף ניטרלי ולכן אין להעביר אליו את הסכסוך.
יש הצעה: להקים ועדת מינויים ציבורית שתמנה את חברי בית הדין ע,מ שתהא הפרדה בין גוף שופט לביהמ"ש.
פרק 1: חובת הנאמנות של עו"ד כלפי הלקוח זו החובה הכי חשובה של עו"ד ללקוח והיא מעוגנת ב- סעיף 54
לחוק לשכת עורכי הדין- החובה כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט-  "במילוי תפקידו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". כלומר, עו"ד יפעל לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ולעשות הכל לטובת לקוחו. אולם, יש מקרים בהם עורך הדין איננו מסוגל או איננו מעוניין לפעול לטובת שולחו (הלקוח) בנאמנות ובמסירות, למשל; –          אם יש לעו"ד אינטרס אישי שמנוגד לאינטרס של הלקוח, אך החוק אומר שאתה חייב לפעול לטובתו גם אם זה פוגע באינטרס שלך. –
סיכום חומר ללא מקורות