גניבת עין:
"נועם בע"מ" (להלן: מעיין) תתבע את "ביצועים בע"מ" (להלן:"ביצועים"), ""NOAM'S ונדב (להלן: הנתבעים), בגין שיווק ומכירת מערכות הישיבה "נעים ונוח" המהווים חיקוי של "NOAM" שיש בו כדי להטעות לקוחות.
נטל ההוכחה מוטל על מעיין, להוכיח התקיימות שני יסודות מצטברים: רכישת מוניטין- "NOAM" הוא מוצר ייחודי, הנמכר 3 שנים בארץ ובעולם. מעיין יטען ש- "NOAM" ולחברה מוניטין בקרב ציבור לקוחות שהורגל במשך שנים לתת אמון במוצריה. מאידך הנתבעים יטענו שמדובר במוניטין עסקי של בית הקפה המצליח, שאינו קשור במערכות הישיבה. חשש להטעיה- מעיין יטען לחשש סביר להטעיה עקב הדמיון בשמות החברות, הקמפיין ומערכות הישיבה (עיצובית ותפקודית).
מבחני הפסיקה לבחינת החשש להטעייה: זהות בין המוצרים: מראה:
מערכות הישיבה אינם זהים לחלוטין, חסר משענת יד, אבל הדמיון רב: עיצובית ותפקודית. צליל: שם מערכת הישיבה, החברות והקמפיין דומים, המילה "NOAM" חוזרת בהם והדבר עלול להטעות. סוג הלקוחות: הנתבעים יטענו שמדובר בקהל בעל התמצאות, שידע להבדיל ואין חשש שיוטעה ע"י דמיון חיצוני. מאידך יטען מעיין שלקוחותיו אינם בעלי התמצאות במפרט הטכני, הדמיון בין המוצרים רב, עד כדי זהות וסכנת הטעות ממשית.
מאפיין פונקציונאלי- אין הגנה בגניבת עין בשל העתקת תווים פונקציונאליים. מעיין יטען שצורת מערכות הישיבה אינה מאפיין פונקציונאלי אלא חיקוי שנועד להטעות, מאחר ויכלו לבחור בצורה אחרת. מאידך הנתבעים יטענו שלצורת המערכות ישיבה מאפיין פונקציונאלי, נוחות ועיצוב המערכות נועדה למשוך לקוחות, ולא להיות מוצר הנחזה להיות המוצר המתחרה. אם יוכיח מעיין שלחיקוי אין תכלית פונקציונאלית וכל מטרתו ליהנות מהמוניטין שלו, תיטה הכף לחובת הנתבעים ותוקל החובה המוטלת על מעיין להוכיח החשש להטעיה.
גזל סוד מסחרי:
"ביצועים", כנוטלת הנוסחה הסודית ""NOAM'S ונדב, כמקבלי הנוסחה והמשתמשים בה.
…
העבודה ללא ביבליוגרפיה, הערות שוליים בלבד