העבודה מתארת את תפקיד המנחה בהנחייה , מה ההשלכות וכיצד משפיע על חיי הקבוצה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 1460
מספר מקורות 7

תקציר העבודה

הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות בית הספר לעבודה סוציאלית המנחה לאורך התהליך הקבוצתי עבודה מסכמת סמסטר ב'  בקורס: עבודה קבוצתית שאלה ראשונה בחרתי להתייחס לתהליך הקבוצתי עפ"י המודל של האנסן, ורנר וסמית' (1980), אשר מתאר בעיני באופן כמעט מדוייק את התהליך שהתרחש בקבוצה.
התחלה –  בשלב זה המשתתפים באים אל הקבוצה עם דפוסי התפקוד הישנים שלהם כלפי אנשים חדשים, ומביאים את הצדדים ה"בטוחים" שלהם. לחברי הקבוצה צורך בקרבה ואינטימיות ולעיתים תתפתח בקבוצה 'פסבדו-אינטימיות'.
שלב זה התרחש בשני המפגשים הראשונים. במהלכו היה ניתן לראות סגנון הנחיה דומיננטי, תוך נסיונות של המנחה להזמין חברים שבד"כ נמנעים מלדבר, ותוך שאילת שאלות מכוונות.
בשלב זה, המנחה השתדלה לכוון לתחושת אוניברסליות אצל חברי הקבוצה תוך שאילת שאלות בסגנון:
"האם מישהו מתחבר לזה?", "מה אתם צוחקים ביניכם, תשתפו את כל הקבוצה".
העימות/ הקונפליקט – בשלב זה מבטאים המשתתפים אי שביעות רצון מפעילות הקבוצה. כל אחד מבטא את ייחודיותו באמצעות התנגדות למצב והבעת עוינות. שלב זה התקיים במפגש השלישי והרביעי, במהלכו היה ניתן לראות סגנון הנחיה דרוך, תוך שימוש ברפרטואר מאוד רחב של תפקידי מנחה. במפגש השלישי התקיים דיון סוער מאוד לאחר הפיגוע בחיפה. המנחה ניסתה להשקיט ולהרגיע את הקבוצה אך בשלב מסויים איבדה שליטה על הקבוצה. המנחה קמה מספר פעמים ממקומה בנסיון להרגיע את הרוחות. לאחר מכן הכילה המנחה את ההתנגדות של הקבוצה והציבה מחדש גבולות (חוזה מחודש). הלכידות – זוהי תקופה הרמונית שמובילה לתקופה בה הקבוצה מסוגלת לעבוד ביעילות ביחד. שלב זה התקיים במפגשים החמישי והשישי במהלכו ניתן היה לראות סגנון הנחיה שליו ורגוע, תוך לקיחת מקום פחות ופחות דומיננטי ובנסיון להמנע מלפגוע בהרמוניה השוררת בקבוצה.
פרודוקטיביות – כשהקבוצה מגיעה לרמת יציבות מסויימת בדפוסי התנהגותה, מתחיל תהליך העבודה. שלב זה התקיים בקבוצה מהמפגש השביעי ועד סיום הקבוצה (למעט המפגש האחרון).
בשלב זה ניתן היה לראות סגנון הנחיה שמאפשר לקבוצה לפעול כמעט באופן עצמאי, תוך הכוונה והדרכה מינימלית למעט מקרים בודדים.
סיום- עיבוד התהליך הקבוצתי והפרידה. שלב זה התקיים במפגש האחרון (לא התקיימה תצפית), ולדעתי התקיימה בו רגרסיה לשלב מוקדם יותר תוך נסיון של חברי הקבוצה לפתור נושאים שנשארו לא – פתורים עוד משלב העימות. ניתן היה להבחין שגם סגנון ההנחיה היה דו-קוטבי, מצד אחד נסיון לסכם את התהליך באוירה טובה, ומצד שני נסיגה לסגנון הנחיה אשר מתאים לשלב העימות ומתאפיין בדריכות ודומיננטיות.