העניינים
 מבוא –2
1 .חלוצי הז'אנר –3
2 . הישנות  ..8
2 .1.  הישנות במחכים לגודו –…8
             2.2  הישנות בפעולות הדמויות במחכים לגודו ..10                                                     2.3 . הישנות בסיינפלד -.11
          
2 .4. הישנות בפעולות הדמויות בסיינפלד –12
3 . היעדרות                                                                         3.1.
היעדרות במחכים לגודו 14
         3.2.
היעדרות בסיינפלד -.17
4 . לא כלום         4.1.
"לא כלום, פעמיים".-'לא כלום' במחכים לגודו –…21
      
4 .2."תכנית על לא-כלום"- 'לא כלום' בסיינפלד -23
5.סיכום: בין זוועת ה'כל' לאשליית ה'לא-כלום'- האלטרנטיבה של סיינפלד למשנתו של בקט-.
5 ביבליוגרפיה 27
נספחים -.29
1 .
מבוא:
בשנת
1 948 כותב סמואל בקט (Beckett) את המחזה מחכים לגודו ובכך גוזר את דינן של שתי דמויותיו המפורסמות ביותר, לציפייה אין סופית למישהו או משהו, העונה לשם גודו.
בקט משליך את ולאדימיר ואסטראגון, גיבורי מחכים לגודו אל תוך חלל לא מזוהה, בזמן לא ברור, ללא שנותן בידם פרטים חד משמעיים לגבי מקום הימצאם, עברם, עתידם או אפילו זהותם. הדבר היחיד הידוע להם לאשורו הוא, כי עליהם לחכות לבואו של גודו במקום בו הם נמצאים, מקום המפורז ממשמעות קונקרטית כלשהי, מערך זמן כלשהו. בשנת 1989, 41
שנים אחרי שנשלחים ולאדימיר ואסטראגון לנצח בידודם, נולד ברוחם של לארי דייוויד וג'רי סיינפלד הרעיון לקומדיית המצבים שהפכה לפופולארית ביותר בשנות ה90.  יוצרי הסדרה סיינפלד מצהירים על עצמם, בשעת שידורי השיא, כעל עוסקים ב'שום דבר', ומבקשים להראות את הקיום האנושי בצורתו הטבעית, (גם אם במניפולציה קומית) תוך פירוז הסדר ההיררכי של הזמן. לכן הטענה הסמיוטית היא: אותו מסמן, הקיים במחכים לגודו בצורת עיסוק ב'שום דבר' כמסמן את מסומן הקיום, הופך בסיינפלד לזהות אייקונית מודעת. יוצרי הסדרה משתמשים ב'שום דבר' הקיומי, בכדי להראות את ה'שום דבר' הקיומי.        בכך ממקמים עצמם ה"סיינפלדים" באותו החלל אליו הגיעו ולאדימיר ואסטראגון כארבעים שנה לפני כן. אך ולאדימיר ואסטראגון מגיעים לאותו המקום, על מנת לחכות לגודו. "סיינפלד" יוצרת את אותו המקום, לאחר שעבורה גודו כבר הגיע .
"אני שונא את ה-"המשך יבוא" בטלוויזיה. זה איום ונורא כשחשים שה-"המשך יבוא" מגיע. אתם צופים בתוכנית, נכנסים אל תוך העלילה, וחמש דקות לסיום מבינים "הי, הם לא הולכים להצליח! טימי עדיין תקוע במערה! אין סיכוי שהם סוגרים את כל העניין בחמש דקות!" הרי הסיבה היחידה לצפות בתוכנית טלוויזיה היא כי יש לזה סוף. אם הייתי רוצה סיפור ארוך, משעמם וחסר מסקנה, הייתי מסתפק בחיים שלי." בעבודה זו אתייחס לסיטקום המצליח "סיינפלד" , על פי כללי העולם אותו יוצר בקט במחכים לגודו, ובהשוואה בין שני העולמות. על ידי כך, אבדוק האם כלליו של בקט חלים על יצירתם של דייויד וסיינפלד, וכיצד נוהגים הדמויות ג'ורג', ג'רי,איליין, קריימר,אסטראגון וולאדימיר במשנתם של שתי יצירות אלו.