אימהות בקיבוץ

אמהות בקיבוץ מבוא
בעבודתי, אני מעוניינת לבחון מהיכן הגיע הדימוי האימהי כפי שאנו מכירים אותו היום, כיצד הוא ביסס את עצמו ואת כוחו ולבחון כיצד אלטרנטיבות לדגם המשפחתי הזה לא צלחו והתמוססו עם הזמן. האלטרנטיבה החזקה ביותר שאני מכירה, כזו שלוותה באידיאולוגיות ורעיונות רבים כמו גם פרקטיקות ייחודיות שהותאמו למטרה, הוא הקיבוץ ורעיון המשפחתיות הקולקטיבית. בעזרת שימוש בהיסטוריונים ובסוציולוגים, ראיונות ומחקרים איכותיים אני מקווה להגיע לתובנה כלשהי בנוגע לסיבות שמנעו את הצלחת ה”מהפכה”.
פרק 1
המאה ה-19 והמהפכה התעשייתית במהלכה השפיעו על המבנה החברתי של המשפחה וביססו את המשפחה הגרעינית והתפיסות האימהות והמשפחתיות כפי שאנו מכירים היום.
המהפכה התעשייתית הובילה משפחות למעבר מהכפר והקהילה ומחיי עבודה שהתבססו על הבית לחיי בורגנות מנוכרים שבהם העבודה הוצאה מהמסגרת הביתית והמשפחתית. כפי שמתאר ג’ון גיליס ((Gillis, 1996, עד המהפכה התעשייתית לא התבצעה הפרדה בין עבודות הבית ובין העבודות לפרנסתו. בתפקיד זה נשאו הנשים כשותפות או שותפות זוטרות לגברים ולעיתים גם לילדים. הוא מראה כי המיומנויות שנדרשו מנשים על מנת לתפעל משק בית-פרנסה היו עצומות ולעיתים בלתי אפשריות. עם המהפכה התעשייתית והמעבר לעיר נשים הוכלו לתחום הביתי וגברים הודרו לתחום הכלכלי-פרנסתי. מעתה היה על הנשים לדאוג לרווחת הבית, הילדים והבעל בלבד ולא לשמש על תקן “מפרנסת”. צמצום כוחן של הנשים …