הקשר בין פופולאריות ואינטליגנציה רגשית :  השלכות התנהגותיות מילדות לבגרות עבודה סמינריונית תוכן העניינים
א.
תקציר ..3
ב. מבוא -4
          ב.1.  אינטליגנציה שכלית 5
          ב.2.  ראשית האינטליגנציה הרגשית 6
          ב.3.  מודלים באינטליגנציה רגשית .9
          ב.4.  חקירה של יכולת רגשית ומדידתה בשלושים השנים האחרונות 11
          ב.5.  מקובלות חברתית בגיל בית הספר הערכה והשפעה 13
          ב.6.  הקשר בין דפוסי מקובלות חברתית להתנהגות מילדות לבגרות 17
          ב.7.  המחקר הנוכחי -..20 ג.
השיטה .22
ד. תוצאות 24
ה.
דיון -26
ו.
מקורות 33
ז.
נספחים 36
נספח א' – דף פניה והוראות לנבדק –36
נספח ב' – מבחן מקובלות חברתית –37
נספח ג' – מבחן אינטליגנציה רגשית -…39
נספח ד' – ניתוח מובהקות סטטיסטית -41
תקציר:
מטרת המחקר הייתה חיפוש קשר אפשרי בין מקובלות חברתית לבין אינטליגנציה רגשית. מציאת הקשר תעשיר את גוף הידע בנושא ועשויה להוביל לאבחון מקדים של לקויות במיומנויות חברתיות ולקידום הטיפול בהן. ההנחה הייתה כי אנשים בעלי מקובלות חברתית גבוהה (מקובלים) יהיו בעלי ציונים גבוהים יותר באינטליגנציה רגשית מאשר קבוצת בעלי מקובלות חברתית נמוכה (דחויים). הועברו שני שאלוני דיווח עצמי למדידת כל אחד מהמשתנים לקבוצה של 50 נבדקים מבוגרים השייכים לקבוצות חברתיות שונות באוכלוסיה.
ניתוח מבחן Ｔ של התוצאות הראה שקיים קשר בין שתי המשתנים וכי היה הבדל בין קבוצת המקובלים והדחויים באינטליגנציה רגשית. הממצאים הראו שמקובלות חברתית קשורה למושג אינטליגנציה רגשית ולכן מציאת הקשר יכולה להוביל לפיתוח יכולת ניבוי. מכיוון שבעיות חברתיות ודפוסי תקשורת של מבוגרים נבנים ומתקבעים בתקופה קריטית בילדות יש חשיבות לאבחון מוקדם המתבסס על מדידת אינטליגנציה רגשית לפני או בתחילת היווצרות ההשלכות החברתיות של המצב כך שההתערבות הטיפולית תיערך מוקדם יותר.
מבוא:
יכולות ההתמודדות של אנשים בוגרים עם סיטואציות חברתיות הינם תולדה של דפוסים שנוצרו בילדותם כלומר ניתן לנחש שאדם שמתנהג בצורה אנוכית משתמש בצורת התנהגות זאת כיוון ובילדותו שיטה זו עזרה לו להתמודד עם קשיים חברתיים שנבעו מחוסר הכרות עם כלים טובים יותר בתהליכי סוצליזציה מוקדמים. על פי אותו רעיון גם אדם אסרטיבי או אימפולסיבי משמר התנהגויות שעזרו לו במהלך חייו בהתמודדות עם בעיות שחווה וגרמו לו לתחושת סיפוק. כל אלו הם דוגמאות כיצד דפוסי תקשורת בילדות ממשיכים איתנו במהלך חיינו. הטענה במחקר היא כי על ידי מציאת משתנים פשוטים כמו אינטליגנציה רגשית ניתן לבצע אבחון מוקדם ולאתר את הילדים שמתחילים לפתח בעיות חברתיות. עם התפתחותן המהירה של תוכניות העשרה והקניית אסטרטגיות למידה יעילות לסובלים מליקויי למידה וקשיים שנראים בקרב אנשים בעלי רמת משכל נמוכה מהנורמה בתחום אחד או אחר של היכולות הללו, נוצר מקום לתת את אותה ההתייחסות לאנשים שסובלים מליקויים בתחומים השונים בהם מתעסקת האינטליגנציה הרגשית. מחקר זה בא לדון באספקט החברתי של האינטליגנציה הרגשית.
מבוא המחקר מחולק למספר חלקים: ראשית, ישנה התייחסות למושג הכללי של אינטליגנציה השכלית ואחריה הרחבה של הדיון בהתפתחות האינטליגנציה הרגשית. לאחר מכן נדבר על האינטליגנציה הרגשית תוך שימוש ביכולות חברתיות בילדות במהלך שנות בית הספר ובמהלך ההתפתחות של האדם. החלק האחרון מציג את השערת המחקר והרציונל העומד מאחוריו.