סמינריון בנושא צדק מאחה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 7006
מספר מקורות 15

תקציר העבודה

תוכן עניינים
                                                                                מבוא –..
2
עקרונות יסוד- הצדדים להליך ומתן מענה לצרכיהם -.4
עקרונות יסוד- מטרות ההליך -…6
עקרונות יסוד- טיב מעורבות הצדדים –..6   שילוב הגישה
7
תנאים מהותיים לקיום תהליכי צדק מאחה ..
9
אבות הטיפוס של הצדק המאחה- גישור נפגע העבירה מבצע העבירה –..
11
אבות הטיפוס של הצדק המאחה- הוועדות …
13
אבות הטיפוס של הצדק המאחה- מעגל -..  14
גישת צדק מאחה כמרפה פגמים הנוגעים לגזע במערכת הכליאה .. 
1 5
צדק מאחה בישראל …   17
סיכום -..    18
צדק מאחה (restorative justice) הוא שמה של אסכולה המציעה זווית ראיה ייחודית על המעשה הפלילי ועל התגובה הראויה לו.
גישה זו רואה את הפשע כקונפליקט משולש שמעורבים בו העבריין- מבצע העבירה, הקורבן הנפגע ממנה והצלע השלישית שהיא הציבור או הקהילה. הגישה מציעה להתייחס אל ההתנהגות הפלילית לא רק כאל התנהגות הסוטה מאמת המידה הנורמטיבית של החוק הפלילי אלא גם כאל התנהגות היוצרת ניגוד עניינים  בין מבצע העבירה לבין נפגע העבירה. התנהגות היוצרת בניהם סכסוך חריף. תוצאותיו של סכסוך זה הן פגיעות בנפגע, בקהילה ואף במבצע העבירה עצמו.
מטרת האסכולה היא לאחות את הפגיעות- סיוע בריפוי והטבה של הפגיעות החומריות והלא חומריות של המעשה הפלילי שבוצע. איחוי הפגיעות מתרחש מתבצע באמצעות תהלכי צדק מאחה, שנועדו ליישב את הסכסוך בין נפגע העבירה לבין המבצע באופן העונה בצורה מיטבית למכלול הפגיעות ולצרכים שנולדו עקב המעשה הפלילי והקונפליקט שיצר. איננו מדברים על ענישה אלא על החזרת המצב לקדמותו .
איחוי הפגיעות לרוב מתבטא במענה לצרכיו הרגשיים, החברתיים והחומרים של נפגע העבירה, בד בבד עם סלילת הדרך לשילובו מחדש של מבצע העבירה בקהילה. לאחר שקיבל אחריות למעשיו, שילובו מחדש של מבצע העבירה בטוח יותר. איחוי הפגיעות משמעו השגת מטרות האסכולה שבניהן עשיית צדק והשכנת שלום.
במרכזם של תהליכי הצדק המאחה מתקיים שיח רצוני בין הצדדים המושפעים מן המעשה הפלילי- הנפגע העבירה, מבצעה ונציגי הקהילה. השיח מונחה ע"י גורם שלישי ניטראלי שעבר הכשרה מתאימה. במהלך השיח מזהים הצדדים את הצרכים שהולידו הפגיעות וקובעים בהסכמה מהן הפעולות אותן יש על הקהילה ועל מבצע העבירה לבצע על מנת לתת מענה לצרכים אלה והכך לאחות את הפגיעות.
על פי גישת הצדק המאחה, המבצע הוא מי שביצע את המעשה הפלילי ומוכן לקבל אחריות על כך. האחריות של מבצע העבירה היא ישירות כלפי נפגע העבירה וכלפי הקהילה. משמעות קבלת אחריות זו  משמעה כי מבצע העבירה מכיר בפגיעה ובהשלכותיה (קוגניטיבית ורגשית) ומוכן לעשות ככל שביכולתו כדי לאחות את הפגיעה ולמזעור פגיעות עתידיות. בפועל יוצא יהיה על המבצע להסכים לבצע פעולות שיש להן קשר קרוב לפגיעה הספציפית שגרם המעשה הפלילי.
הפעולות יכולות שיהיו פיצוי כספי, התנצלות, שירות בעבור הנפגע או למען הקהילה ופעולות המותאמות לצרכים המיוחדים של הצדדים. הצפייה שמבצע העבירה יתקן את הפגיעות מניחה לכשעצמה כי הוא בעל יכולת לפעול באופן תורם. צפייה זו מדגישה את הכוחות ואת האיכויות החיוביים שלו ובכך היא סוללת את דרכו להשתלבות מחודשת בקהילה. נטילת האחריות מצדו של מבצע העבירה משמעה גם נכונות לקחת חלק פעיל בטיפול בבעיותיו ובצרכיו.
לקהילה מיוחד מקום חשוב בגישת הצדק המאחה. לפי גישת הצדק המאחה הקהילה היא קבוצה של אנשים בעלי יחסי גומלין מתמשכים ומערכת תרבותית משותפת. הקהילה היא צד הנפגע מן המעשה הפלילי וראויה לאיחוי פגיעותיה ובנוסף היא האחראית להשכנת השלום בקרב חבריה ומכאן חשיבותה הגדולה. על הקהילה לסייע לנפגע הקהילה וכן למבצעה וזאת בהתחשב בצורכיהן השונים ובמחויבויותיו של מבצע העבירה. זאת כחלק מפועלה למען ישוב הסכסוך שהמעשה הפלילי יצר וסיוע באיחוי הפגיעות. ככלל, הסיוע לנפגע העבירה נועד כדי להקל המשבר שנוצר בחייו כתוצאה מהפגיעה והסיוע למבצע העבירה נועד כדי לעזור לו להשתלב בחברה מחדש.
במסגרת גישת צדק המאחה התהוותה פרקטיקה והתפתחו שלושה אבות טיפוס של צדק מאחה : גישור נפגע העבירה – מבצעה העבירה, היוועדות ומעגל. למרות היותו מיישם בצורה מיטבית את גישת הצדק המאחה, המעגל נפוץ פחות בשל התפתחותו המאוחרת.
גישור נפגע העבירה- מבצע העבירה- תהליך המאפשר ערוץ תקשורת פתוח בין הצדדים.
במסגרתו דנים במעשה הפלילי וקובעים בהסכמה דרך לאיחוי הפגיעות. בתהליך זה הקהילה אינה לוקחת חלק והוא מיישם את גישת הצדק המאחה באופן חלקי בלבד.
היוועדות- ההיוועדות מקורה במנהגי הילידים בניו-זילנד, המאוּרים. שביקשו ליישב מצבי משבר שקטינים היו מעורבים בהם במסגרת תהליך המכנס את הקטין מבצע העבירה, את משפחתו הגרעינית והמורחבת ואת חבריהם יחד עם הנפגעים ממעשיו ותומכיהם.
בתהליך זה, בנוסף לנפגע העבירה ומבצעה נוטלת חלק גם הקהילה. ביחד מחפשים אחר פיתרון לאיחוי הפגיעות שיצר המעשה הפלילי. יחודו של התהליך הוא בהשתתפותם של אנשי מקצוע כגון עובדים סוציאליים, קציני מבחן וכדומה.
מעגלים- – בתהליך זה משתתפים הצדדים, הקהילה, אנשי מקצוע וכן הדלת פתוחה לכל מי שיש לו עניין בכך ורוצה לתרום לתהליך. בעבודת מחקר זו ארחיב על גישת הצדק המאחה, הצדדים בה, מטרותיה וגישות להטמעתה במערכת.
בנוסף אגע בקצרה במצב גישת הצדק המאחה בארץ.