תוכן עניינים
רקע לעבודה. 3
חלוקת הקבוצות ורקע לנתונים.. 4
ממצאי המחקרים.. 5
מסקנות. 7
סיכום.. 9
ביבליוגרפיה. 10 נספחים.. 11
רקע לעבודה חינוך הוא הכלי המרכזי בימינו לכל תחום בחיים, להצלחה כלכלית בחיים, לפיתוחים מדעיים, לבריאות ועוד. עם העולם שמתפתח בכל יום ההשכלה בימינו הפכה להיות דבר נגיש לכלל הציבור, בימים עברו ההשכלה הייתה נחלתם של העשירים בלבד,היום עם התפתחותם של המוסדות להשכלה גבוהה ומערכת מלגות ענפה קיימת אפשרות לכל אחד ולכן עלינו בתור חברה לשאוף ולדחוף את כלל האנשים לרכוש השכלה גבוהה דבר אשר ישפר את חיינו כחברה וכפרטים, האפשרויות הנפתחות בפני כל מגוון המעמדות רק יעזרו לנו להשיג את המטרה הזו.
בעבודתי החלטתי לבדוק מה הפערים שחינוך יוצר בין קבוצות אוכלוסייה שונות לחלוטין בנושא תוחלת החיים ותמותה שכן ברור שישנה השפעה לחיוב על הקבוצות אשר היו יותר משכילות והשפעה לרעה על הקבוצות הפחות משכילות.
ניתן לומר,שברור כמעט מיידית לפני בדיקה אמפירית שהנתונים יצביעו על הפער הצפוי בין הקבוצות המושכלות לבין הקבוצות חסרות ההשכלה, הידיעה המיידית הזו שלנו והתחושה שכיוון ההשפעה הוא ברור רק מראה לנו כמה אנחנו כיום מבינים את חשיבותו של החינוך בכל תחום בחיינו ואת השפעתו על חיינו במאה הנוכחית.
פערי תמותה ותוחלת חיים הם גם "כאב-ראש" כלכלי לממסד הממשלתי והבריאותי שכן כעת הם צריכים לדאוג למימון נכון שיגרום להעלאת המודעות ולהעלאת ההשכלה של הפרטים מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך ובכך לאפשר להם להעלות את תוחלת החיים הצפויה שלהם ולהוריד את שיעורי התמותה שלהם. השקעה כזו היא לא עניין של מה בכך, שכן בכל שנה מושקעים מיליארדי דולרים ואף יותר בתחום החינוך לבריאות ובמרכזים הקהילתיים המטפלים באוכלוסיות מהמעמד הנמוך ואם נצליח לגרום לאוכלוסיית האלו להתפתח ולהגיע לרמה של אוכלוסייה מהמעמד הבינוני הרי שנחסוך הרבה כסף בעתיד וזה שיקול מרכזי בחינוך לבריאות ובהשכלה בכלל.
אם כך מהם המשאבים האבודים הללו שניתן היה לחסוך אותם אילולא היינו נמצאים בפערים כל כך גדולים? ישנן כמה תוכניות אשר מקבלות סכומים אדירים על מנת לעזור לצמצם את הפער וביניהן נוכל למצוא את תוכנית ה-Medical Disproportionate-Share Hospital שמקבלת 12.9 מיליארד דולר (!) בשנה, תוכנית נוספת היא Children Health Insurance  שמקבלת כל שנה 7 מיליארד דולר,  בנוסף ניתן לראות שחלק ניכר מהתקציב של משאבי הבריאות בארה"ב (6.6 מיליארד דולר) הולכים למרכזים קהילתיים של אוכלוסיית סוציו-אקונומיות נמוכות על מנת לעזור להן בחינוך ובטיפול בבריאותן.