נושא העבודה "הסכם ברסט-ליטובסק" קורס: יחסים בינלאומיים, דיפלומטיה ותהליכים בשנים 1900-1945.
  שנת הוראה: תשס"ח תוכן עניינים
מבוא -…ע"מ
3 -4
פרק א' : הגדרות ורקע תיאורטי ע"מ 5-8
פרק ב':
משבר כלכלי-חברתי .. ע"מ 9-11
פרק ג':
יכולת צבאית –.
ע"מ 12-15
פרק ד':
ביסוס משטר בולשביקי –. ע"מ
1 6-18
פרק ו':
מסקנות -ע"מ
1 9-20 ביבליוגרפיה –ע"מ
2 1-22
נספח א': חוזה ברסט-ליטובסק –…ע"מ
2 2-
5 מבוא
חוזה ברסט-ליטובסק הוא חוזה שלום שנחתם ב-3 במרץ 1918 בין רוסיה למעצמות המרכז בעיר ברסט-ליטובסק. חוזה זה הביא לעצמאות לאטביה, ליטא, פולין, אוקראינה, אסטוניה ופינלנד. המשא ומתן לשלום החל ב-5 בדצמבר 1917, לאחר חתימת הסכם שביתת נשק בין רוסיה למעצמות המרכז בברסט-ליטובסק. בתחילה הגרמנים הציעו חוזה פשוט, לפיו תינתן עצמאות רק לפולין ולאטביה. אולם בזמן המהפכה ברוסיה ועליית הבולשביקים לשלטון, הם הכריזו כי יהיה הסכם "ללא סיפוחים ולא פיצויים" – כלומר, אין רוסיה מתכוונת לתת טריטוריות או כסף תמורת השלום. כתוצאה מהדרישה הרוסית, המשא ומתן נהייה קשה וסבוך יותר.             מנהל משא ומתן מן הצד הגרמני היה מקס הופמן, מפקד החזית המזרחית של גרמניה בזמן מלחמת העולם הראשונה. הרוסים מינו את ליאון טרוצקי, לראש המשלחת למשא ומתן מול מעצמות המרכז. ב-10 בפברואר 1918, הכריזה רוסיה על סיום המשא ומתן מצידה, ובאופן חד-צדדי, גם על סיום מעשי האיבה בין שני הצדדים. עמדת טרוצקי סוכמה במשפט:
"לא מלחמה – לא שלום". תקוותם של הבולשביקים למצב של "לא שלום ולא מלחמה" עם מעצמות המרכז התבדתה כאשר מעצמות המרכז הכריזו ב-18 בפברואר 1918, כי פסלו את שביתת הנשק. מעצמות המרכז החזיקו תוך שבועיים באוקראינה, בלארוס והמדינות הבלטיות. הצי הגרמני הגיע למפרץ הפיני והתקרב לבירה הרוסית – פטרוגרד. הרוסים נאלצו ב-3 במרץ לקבל תנאים גרועים יותר מאלו שדחו קודם לכן ורוסיה יצאה ממלחמת העולם הראשונה מושפלת ומובסת.
            רוסיה נאלצה לוותר על פינלנד, אוקראינה, בלארוס, פולין והמדינות הבלטיות וכן למסור לאימפריה העות'מאנית את כל השטחים שכבשה ממנה במלחמת רוסיה-תורכיה ב-1877 וב-1878. רוב הטריטוריות שמסרה רוסיה עברו לגרמניה. בחוזה נאמר כי "גרמניה ואוסטרו הונגריה מתעתדות להחליט בקשר לגורל הטריטוריות הללו באמצעות הסכם עם תושביהן", אך למעשה פינלנד, לאטביה וליטא עמדו להישלט על ידי מלכים גרמנים. ב-27 באוגוסט נחתם בברלין הסכם לפיו רוסיה תשלם לגרמניה פיצויים בסך 6 מיליארד מרק. החוזה הראה למעצמות ההסכמה מה יהיה גורלן אם יפסידו לגרמניה.
            בסופו של דבר, גרמניה הפסידה במלחמת העולם הראשונה, והסכם שלום בין שני הצדדים נחתם ב-11 בנובמבר 1918. כתוצאה מכך פינלנד, לאטביה, ליטא, אסטוניה ופולין היו למדינות עצמאיות וריבוניות, והמלכים הגרמנים נאלצו לוותר על שלטונם עליהן. חוזה ברסט-ליטובסק אמנם החזיק מעמד 8 חודשים. אך היה משמעותי לרוסיה מכיוון שבאמצעותו היא יצאה ממלחמת העולם הראשונה. שאלת המחקר עליה אנסה לענות בעבודתי היא: מה היו המניעים שהובילו את רוסיה לחתור להשגת חוזה "ברסט – ליטובסק"?
‏‏השערות המחקר מבוססות על הגורמים המשפיעים על מדינות החוץ ומתוארים בהרחבה בפרק התיאורטי:
המניע שהוביל את רוסיה לחתום על הסכם ברסט-ליטובסק הוא המשבר כלכלי-חברתי שרוסיה הייתה נתונה בו בשל המהפכות החברתיות-שלטוניות אשר התרחשו בה במהלך 1917. המניע שהוביל את רוסיה לחתום על הסכם ברסט-ליטובסק הוא היכולת הצבאית של צבא רוסיה במהלך מלחמת העולם הראשונה.
המניע שהוביל את רוסיה לחתום על הסכם ברסט-ליטובסק הוא ביסוס המשטר הבולשביקי.
שיטת מחקר: בעבודה זו נעשה ניתוח תוכן איכותי, במסגרתו נעשה שימוש בספרים הבוחנים והמנתחים את מצבה של רוסיה וגרמניה במהלך מלחמת העולם הראשונה, את המניעים שהביאו לחתימת חוזה ברסט-ליטובסק והשפעתם. העבודה תתבסס על ספרות תיאורטית ואמפירית ומקורות אלקטרוניים הדנים בנושא. מבנה העבודה: תחילה אציג את הרקע ההיסטורי ואסקור את מצבה של אירופה במלחמת העולם הראשונה, אציג את המושגים התיאורטיים בהם ייעשה שימוש בעבודה, אסקור את הגורמים המשפיעים על מדיניות חוץ ובאמצעותם אפרט ואנתח את המניעים שהביאו את רוסיה לחתימת חוזה ברסט-ליטובסק .