הקדמה. 4
התרבות הפוליטית בעולם היווני 5
אתונה וספרטה. 6
ספרטה. 6
אתונה. 6
הפילוסופיה הפוליטית ביוון 8
הפילוסופיה קדם סוקרטס. 8
הפילוסופיה הסופיסטית וסוקרטס. 9
אפלטון 10 אריסטו 13
ההגות הפוליטית בעולם ההלניסטי 17
אלכסנדר מוקדון 17
ארבעת הזרמים ההליניסטיים המרכזיים.. 17
המחשבה הפוליטית המקראית. 19
רומא. 21
תולדות רומא. 21
תקופת הרפובליקה. 21
חוק הטבע ברומא. 22
נצרות מול יהדות במחשבה המדינית. 23
רקע היסטורי של הנצרות. 23
דמיון ושוני בין היהדות לנצרות. 23
דמיון 23
שוני 24
תורת שתי החרבות הנוצרית. 24
מקור התפישה. 24
אוגוסטינוס (354-430)
5 ימי הביניים הנוצריים..
5 אקווינס והרמב"ם.. 28
רבי משה בן מימון (1135-1204) 28
תומס אקווינס (12
5 -1274) 32
תקופת הרנסאנס ותחילת ההגות המודרנית החדשה. 34
נקודות בהגות עידן הרנסאנס.. 34
המהפכות של עידן הרנסאנס.. 35
ניקולו מקיאוולי (1469-1527) 36
תומס מור(1478-1535) 39
דזידריוס ארסמוס (1466-1536) 40 מרטין לותר (1483-1546) 40 שחיתות הכנסייה במאות ה- 14 וה- 15. 40 הצעתו של לותר. 41
פולמוס לותר ארסמוס. 41
המהפכה הפרוטסטנטית. 42
נקודות ההשפעה של הרפורמציה הלותרנית על המדינה המודרנית. 43
ז'אן קלווין (1509-1564) 45
הקהילה הקלוויניסטית. 45
השתלבות הקהילה באירופה. 45
הקהילה הקלוויניסטית וארצות הברית. 45
הסיבה להתפתחות הקפיטליזם בארצות פוריטניות. 46
ההגות הפילוסופית הליברלית. 48
אנגליה במאות השש-עשרה והשבע-עשרה. 48
תומס הובס (1588-1679) 49
הנחות היסוד של הובס. 49
מצב הטבע על פי הובס. 50 ג'ון  לוק (1632-1704) 51
שלושת צירי החירויות של לוק. 52
ההגות הליברלית-אינדיבידואליסטית. 56
ההגות הפילוסופית של הליברליזם הרפובליקני 58
ברוך שפינוזה (1632-1677) 58
שרל מונטסקייה (1689-1755) 59
ז'אן ז'אק רוסו (1712-1778) 61
הקדמה התחום של מדעי המדינה עוסק בכל הקשור למדינה – המחשבה המדינית, הממשל, האנשים בה ועוד.
לתחום גם שפה משלו, שפה המדברת על סמכויות ודומיה. בעוד שבתחום מדעי המדינה יש תחומים רבים שהם אמפירים, כמו הממשל, ההבדל בין תחום המחשבה המדינית לבין תחומים אחרים הוא שזהו תחום נורמטיבי העוסק ברצוי ולא במצוי.
בתחום מדעי המדינה נתקלים בפילוסופיה פוליטית, תיאוריה פוליטית ואידיאולוגיה פוליטית:
·        פילוסופיה פוליטית: שאלות עקרוניות מופשטות אשר חוצות תקופות וזמן ועוסקות ביסודות ההיבטים הפוליטיים של החיים (כמו לדוגמא השאלה של מהי חברה צודקת). גם דרך ההתמודדות עם השאלות הינה שיטתית ובעלת תחכום מסוים.
שאלות אלו עוסקות ברצוי ולא במצוי.
·        תיאוריה פוליטית: בניה של מסגרת כללית המתארת דפוסים קיימים – את המצוי ולא הרצוי. לדוגמא – התעסקות בסוגיה של עלייתם ונפילתם של משטרים דמוקרטים.
·        אידיאולוגיה פוליטית: האידיאולוגיה הפוליטית נמצאת בתווך, מצד אחד היא שואלת לגבי הרצוי ומצד שני באה מתוך המציאות ומנסה לענות בצורה פרקטית. קיים חיבור בין הפן העקרוני נורמטיבי לבין הפן האמפירי עובדתי.
לא כל הוגה ניתן לשייך לדגם אחד בלבד, כך לדוגמא אחת הדמויות המרכזיות שנעסוק בה בתחילת הקורס היא אפלטון, אשר היה גם פילוסוף פוליטי, גם תיאורטיקן,  וגם אידיאולוג. כך גם לגבי אריסטו אשר בדברים שונים היה תלמידו ולעיתים חלק עליו (דברים רבים שאריסטו אמר רלוונטים גם היום, כמו קביעתו שכדי לקיים יציבות במדינה דמוקרטית סבירה צריך מעמד בינוני רחב). נציין כי רוב האידיאולוגים הפוליטיים אינם פילוסופים.
אנו נתעסק בשאלות רלוונטיות לאקטואליה העכשווית שבעצם נשאלו אין ספור פעמים בעבר.
דוגמא – סמג"ד שלמד בישיבת הר המור אצל הרב צבי טאו וחונך לתפיסה שלקידוש הממלכתיות היהודית יש ערך דתי, אשר יקבל פקודה לפנות התנחלות. לפי הרב טאו לא צריך לסרב פקודה בצורה מפורשת אך הוא בהחלט מוביל לעבר סרבנות אפורה.  מה נמצא על סדר היום מבחינת תולדות המחשבה המדינית? הרב טאו אומר למעשה שפוליטיקה איננה העיקר אלא העיקר הוא התיאולוגי, הקודש. הרעיון שעומד מאחורי הרב טאו הוא רעיון תיאוקרטי. תיאולוגיה פוליטית.
העבודה ללא ביבליוגרפיה