הבדלים בין שוטרים לבין אזרחים בהתייחסות לבני נוער ממוצא עדתי שונה.
תוכן עניינים:
נושא עמוד סקירת ספרות
3 מבוא
3
סביבה וסימנים לנוער מנותק.
4 עבודת המשטרה מול נוער מנותק 5
עמדות וטיפול בנוער מנותק לשילוב מחדש במסלולים נורמטיביים.
6-9
הפעלת מודל צדק מאחה וגישור וקבוצות דיון משפחתיות
1 0-13
עונשיות- סוגי ענישה, חומרת ענישה
1 4-15
גזענות
1 6
נתונים כללים על נוער מנותק בישראל ויוצאי עדות בריה"מ ואתיופיה
1 7-22
סקירת תוכניות לקליטת בני נוער עולי אתיופיה .
23-24
השערות המחקר
2 5
שיטה
2 6
מדגם
2 6
כלי המחקר
2 6
הליך המחקר
2 6
תוצאות
2 7-29
דיון
3 0 ביבליוגרפיה
3 5
מבוא
נוער מנותק הוא מונח המגדיר אוכלוסייה של צעירים המתקשים לתפקד ולהשתלב במסגרות חינוכיות וחברתיות המקובלות על בני גילם, ונושרים בסופו של דבר ממערכת החינוך הפורמאלית (הראל, 2002).
יש הסכמה כי מצבי סיכון בקרב בני נוער מבטאים את מצוקתם וכי נוער מנותק לרוב חש ניכור בחברה , מאבד מוטיבציה להישגים נורמטיביים ועשוי לפיכך להצטרף לחבורת רחוב ולהיות מעורב בפלילים ובעיות נוער מנותק מביאות אותו ליותר הסתבכויות עם החוק ולפיכך להיתקלות  עם המשטרה (אדלשטיין,
2 002).
העיסוק במצבי סיכון בקרב בני נוער בכלל ובקרב בני נוער עולים בפרט התמקד בעיקר בכמה תחומים "מסורתיים": נשירה סמויה וגלויה ממערכת החינוך, שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים, התחברות נבדלת לנוער משוטט ומנותק, עבריינות וסטייה חברתית. (Resnick 1996, בתוך אדלשטיין, 2002).
לעומת זאת המחקר הנוכחי יעסוק ביחס החברה כלפי נוער מנותק ובפן שלא זכה להתייחסות מספקת בספרות המחקרית. מחקרים שעסקו בנושא של יחס לבני נוער מנותק או עבריין מצאו כי המשתנים שמשפיעים הם התעללות, שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים וכד'. (אפטר ופרוידנשטיין, 2001 בתוך אדלשטיין,
2 002). כמו כן ילדים ממשפחות חד-הוריות, הורים גרושים, הורים שמשקיעים את מלוא מרצם וזמנם לפיתוח קריירה ולא מותירים זמן לילדיהם. (Galas, 1994 בתוך אדלשטיין 2002). דבר נוסף שמשפיע הוא תהליך העלייה לארץ, ומורכבות הזהות הדתית הניכר בעיקר בקרב יוצאי אתיופיה (אדלשטיין,
2 002).
המחקר הנוכחי יתמקד בשלושה משתנים מרכזיים: מוצא עדתי של בני נוער עבריינים, מעמד פיקוחי ונטייה לעונשיות. המוצא העדתי הוגדר באמצעות התייחסות לשלוש קבוצות בני נוער: צברים, רוסים ואתיופים ובהקשר הזה אבדוק האם ימצאו הבדלים ביחס לבני נוער עבריינים בהתאם למוצאם העדתי.
המעמד הפיקוחי הוגדר באמצעות התייחסות לשתי קבוצות: שוטרים ואזרחים הנושא שייבדק האם ימצאו הבדלים בעמדות כלפי בני נוער עבריינים בין שוטרים בכך שיהיו יותר עונשיים לבין אזרחים. העונשיות בהתפתחות האסכולה הפוזיטיביסטית והתמקצעות בהתייחסות לעבריינות נוער ואבדוק האם ימצא הבדל בין בעלי נטייה גבוהה לעונשיות לבין בעלי נטייה נמוכה באופן ההתמודדות עם נוער עבריין.