שיטות מחקר במדעי החברה.
נושא העבודה: ניתוח והשוואת מאמרים/ מחקרים  בנושא   הצלחתם של בני הקיבוצים בצה"ל.
                    1. יהודה אמיר  – "בני הקיבוצים בצה"ל".
                    2. יואל ינון ונילי פרידמן "מדוע מצליחים בני                         הקיבוצים בצבא?         בעבודתי זו בחרתי בשני מאמרים הקשורים להצלחתם של בני הקיבוצים , והשוואתם לשאר חלקי האוכלוסייה המגויסים לצה"ל. המאמר הראשון נחקר ע"י יהודה אמיר ונקרא: "בני הקיבוצים  בצה"ל. (מופיע בספר הקורס שיטות מחקר במדעי החברה של האוניברסיטה הפתוחה יחידות 1-3, נספח 1, עמ' 45-54, ונכתב ע"י ד"ר רות בייט-מרום (1986). אך במקור נלקח ממגמות, רבעון למדעי ההתנהגות, 1967-8, כרך ט"ו, עמודים
5 8-
5 0 , בהוצאת מכון הנרייטה סאלד).
המאמר השני הוא של יואל ינון ונילי פרידמן ונקרא: "מדוע מצליחים בני הקיבוצים בצבא ?" (גם מאמר זה מופיע בספר הקורס שיטות מחקר במדעי החברה,(1986) או"פ, נספח 2, עמ' 55-63. וכן נלקח ממגמות, רבעון למדעי ההתנהגות, 1977, כרך כ"ג, עמ' 118-110, בהוצאת מכון הנרייטה סאלד).
בקורס זה למדתי על שיטות מחקר במדעי החברה. למדתי להעריך איכותו של מחקר על כל מרכיביו, לנתח את תוצאות המחקר ולהבין את מטרתו ואת מסקנותיו. בעבודה זו  אנסה ליישם את החומר שלמדתי בקורס, ואוכיח את הבנתי במטרות המחקר המדעי, בפירוש נתונים של תוצאות המחקרים וכן בניתוח והצגת תוצאות וממצאים של המחקרים שאותם בחרתי להציג.
בעבודתי זו התמודדתי עם קריאתם והבנתם של שני מחקרים העוסקים בנושא הצלחתם של בני הקיבוצים בצה"ל. תחילה התייחסתי למטרות המחקר וההשערות ו/או השאלות שהחוקרים שאלו. הבנתי  מהם המשתנים התלויים והמשתנים הבלתי-תלויים. נתקלתי במונחים תיאורטיים והרחבתי את ידיעותי בכל הקשור לתיאוריות מדעיות שונות כגון: תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבית, תא' החליפין, התא' הכלכלית, התא' הפוליטית, התא' הגיאוגרפית , תא' המשאבים, התא' הפסיכולוגית, תא' ההזדהות ועוד. הבנתי שבין התיאוריה וההשערה קיימת זיקת גומלין , בעקבות ממצאים אמפיריים ניתן לנסח מושגים תיאורטיים ולהפך – ניתן לגזור השערות מתיאוריה מסוימת. בעבודה זו גם הבחנתי בהבדלים שבין סוגי ההגדרות השונות: הגדרה נומינלית והגדרה אופרציונלית. הצגתי את המערך המחקרי שהופיע בשני המאמרים. בדקתי אם השערות המחקר אוששו או הופרכו ונימקתי את הסיבות לכך. למדתי להבחין בשלבי המחקר, כלי המחקר שהשתמשו בהם לשם מדידת הנחקרים, והתייחסתי להשלכות ו/או ליישומים של המחקרים. בסוף ניסיתי גם לבקר את המחקרים ולהעיר הערות שנראות לי רלוונטיות.         שאלת המחקר ומטרתו, הרקע והעניין שבמחקר זה.   במאמר הראשון – "בני הקיבוצים בצה"ל" של יהודה אמיר השאלה היא הערכת טיבו של החייל הבא מהקיבוץ לצה"ל. כלומר, שנערכו מחקרים שונים על טיבם של תת-אוכלוסיות שונות בצה"ל, לפי נתונים ביוגראפיים, איכותיים ודמוגראפיים. המחקר עסק בשלוש שאלות עיקריות: א.    האם בני הקיבוץ הם חיילים יותר טובים מאחרים?
ב.      האם הם מצוידים גם בנתוני-יסוד טובים יותר בעת גיוסם?
ג.        האם הם נבדלים מהאחרים בהישגיהם גם כאשר מבודדים את נתוני-היסוד שלהם? במאמר השני – "מדוע מצליחים בני הקיבוצים בצבא?" של ינון ופרידמן השאלה שנבדקה היא האם אכן קיימים הבדלים בין בני הקיבוץ לבין בני העיר האחרים. את ההבדלים הם בדקו ביחס לשלושה משתנים והם:
א.    הצורך בהישג ב.      הצורך באישור חברתי ג.        הפנמתם של ערכים קולקטיביים.
לאחר מכן הם גם בדקו את הקשר שבין תוצאותיהם במחקרם הנוכחי לבין תוצאות ממצאיו של אמיר, בהנחה שתקפותם עדיין קיימת. (המחקר של אמיר נערך ב-
1 967 והמחקר של ינון ופרידמן נערך בשנת 1977, כלומר עשר שנים לאחר מכן, ולכן יש חשיבות להנחה שהם עדיין תקפים, כיון שגורם הזמן יש ביכולתו לשנות את ממצאי המחקר של אמיר).
כשקראתי את שני המחקרים, נראה לי שאפשר היה לחקור את הנושא באמצעות כלים אחרים. במחקר הראשון השתמש החוקר רק בנתונים שקיבל מלשכת הגיוס, נתונים אלו התייחסו לשנים 1961
עד 1964. אלא שבמהלך המחקר התברר כי שנת 1962-1963 כמעט ולא היו לו נתונים, או שהם היו אך לא פורסמו. אני חושב שבמחקר בגודל שכזה אפשר היה להעביר שאלון עמדות בין כל הנחקרים. אולי אפילו לערוך תצפיות על תפקודם של החיילים ביחידות קרביות. כמו-כן במחקר זה המשתנים התלויים היו: דרגת ההתנדבות, ההצלחה בקורסים וההתקדמות בתפקידי הפיקוד. ואילו המשתנים הבלתי תלויים היו: מקום המגורים, נתוני היסוד. כאן נראה לי שיש בעיה של ריבוי משתנים, כי במשתנים של נתוני היסוד יש כ"כ הרבה דברים שנלקחו בחשבון כמו: אינטליגנציה, השכלה, ידיעת השפה העברית, תכונות אישיות, וארץ לידה.
 לגבי ידיעת השפה העברית שהוערכה ע"י מדד מצורף של רמות הקריאה, הכתיבה והדיבור, נראה לי שקצת קשה להעריך ולהחליט באופן חד משמעי על תוצאות ברורות כפי שזה נעשה בתוצאות של לוח 4. באותו לוח ניתן אגב לראות כי ציוני "בני הקיבוץ" הולך ויורד עם השנים, אצל "חניכי הקיבוץ" הציון עולה בצורה משמעותית, והפער ביניהם הולך ומצטמצם, ואילו אצל בני העיר הציון הולך וגדל. כך שבסך-הכל קיימת מגמה שחוזרת בתוצאות נוספות של צמצום הפערים שבין "בני הקיבוץ" לבין ה"אחרים". מה שמטיל ספק לגבי תקפותו ומהימנותו של המחקר שהיווה בסיס למחקר ההמשך של ינון ופרידמן. גם בנתוני הקריטריון, בניתוח התוצאות ניתן לראות כי קיימת מגמה של יצירת פערים אצל "בני הקיבוץ", כלומר, או שהם בציונים גבוהים מאוד(55% בשנת 1962-1 ו- 61% בשנת
1 964-3) או שהם בציונים נמוכים (22% בשנת 1962-1 ו- 26% בשנת 1964-3). ישנה ירידה במספר הבינוניים וזה מראה על מגמה כללית הקיימת כיום או להצטיין עד הסוף או שלהיות "ג'ובניק". מגמה זו מאפיינת גם את ה"אחרים" אך אינה קיימת אצל "חניכי הקיבוץ" אשר עושים כל שביכולתם כדי להמשיך ולהצטיין בהתאם לכישוריהם. עיון בשאר הלוחות מגלה מגמה דומה בה בני העיר ו"חניכי הקיבוץ" מצליחים לצמצם את הפערים, וזה דבר שלא בא לידי ביטוי במסקנות ממצאי המחקר. לגבי מחקרם של ינון ופרידמן "מדוע מצליחים בני הקיבוצים בצה"ל"  לא בדיוק הבנתי מדוע החוקרים בחרו את קבוצת תלמידי התיכון העירוניים מבי"ס המבוסס היטב בעיר הגדולה. הרי ברור הוא שבבי"ס מבוסס ילמדו תלמידים שהממוצע שלהם גבוה יותר מבי"ס ברמה בינונית או נמוכה. דבר זה כשלעצמו יש בו כדי להטות את ממצאי המחקר ולהופכו לבלתי מהימן.
(לא בדק את אשר אמור היה לבדוק). לדעתי כאן היה מקום לדגום דגימה מקרית של תלמידים מ-  2-3   בתי"ס שונים בעיר. לדעתי אם היו בוחרים נחקרים הממוינים לפי גילים  – לפני צבא (כתות  י"ב) חיילים בצבא (גלאי 18-20) וחיילים על סף שירות (גילאי 20-23) וכולם היו מקבלים את השאלונים באותו זמן (אותה שנה) ולא כמו שנוצר במחקר הנוכחי שחלק מהחיילים מלאו את השאלונים לפני מלחמת יום הכיפורים וחלקם לאחריה, כי אז יתכן ותוצאות המחקר היו שונות. עיתוי מילוי השאלון חשוב ביותר יש הבדל משמעותי בין מילוי שאלון לפני מלחמה שהייתה כל-כך טראומטית לעם ישראל, ועל אחת כמה וכמה לאחריה. וכן גם מילוי השאלון לפני הצהרים או אחה"צ  והערב. במחקר זה מצא חן בעיני שחובר "שאלון עמדות לגבי ערכים קולקטיביסטיים"  ע"י החוקרים, וכאשר הם ראו כי הממצאים מרמזים על הבדלים במידת האימוץ של הערכים הקולקטיביסטיים, הם החליטו להעבירו פעם נוספת ע"מ לבדוק משתנה זה ולשפר את מהימנותו ואת תקפותו.                                      ת ו כ ן    ה ע נ י י נ י ם            
1 .      מבוא לעבודה בנושא שיטות מחקר…………………………………………. עמ' 1

2 .      שאלת המחקר ומטרתו, הרקע והעניין שבו………………………………. עמ' 2

3 .      הגישות התיאורטיות המהוות בסיס למחקר……………………………… עמ' 4

4 .       השערות המחקר הנגזרות מהגישה התיאורטית………………………… עמ' 6
5.       המערך המחקרי המתואר במאמרים……………………………………….  עמ' 7

6 .       משתני המחקר ברמה התיאורטית, נומינלית ואופרציונלית………   עמ' 15
7.       השערות המחקר שאוששו או הופרכו……………………………………    עמ'
1 7

8 .       ההשלכות ו/או היישומים של המחקרים………………………………    עמ' 19
9.       סיכום -…………………………………………………………   עמ' 20
1 0. ביבליוגראפיה……….…………………………………………………………   עמ' 22-23
העבודה בפונט 14