האינטרנט ו-Web 2.0

מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2009
מספר מילים 3455
מספר מקורות 10

תקציר העבודה

תקציר כל מי שינסה לנתח את תקופתנו ולבחון את מאפייניה, יגלה כי המייחד את המאה העשרים מהמאות הקודמות הוא הכמות העצומה של מידע שמייצר, מעבד ומחסין האדם המודרני. הכושר לאסוף, לעבד, להעביר ולנצל את המידע כמשאב, הוא אחד הכישורים החיוניים בכל חברה מודרנית. יתרה מזאת, למידע כמשאב, כמה תכונות ייחודיות ביחס לסוגי משאבים אחרים: ראשית, הערכתו, עיבודו, ויישומו של כל משאב אחר מותנים בקיומו של המידע הנחוץ; שנית, המידע והידע כמשאבים אינם ניזוקים בעקבות שימוש נרחב, אלא להיפך- ככל שמשתמשים בהם יותר כך הם משתפרים; ושלישית, שימוש נבון במידע ובתקשורת עשוי להקטין את צריכתם של משאבים אחרים, אם בהצעת תחליפים או בהצגת דרכי פעולה שונות ושיטות חלופיות לניצול המשאב. בשנים האחרונות פותחו אמצעים טכנולוגיים חדישים, המנצלים את ההתקדמות העצומה שחלה בתחומי המיקרו אלקטרוניקה והמחשבים, אשר ייעודם לסייע בידי האדם המודרני לדלות את המידע הרלוונטי לפעילותו ולעבד אותו, כך שיוכל ליישם אותו ביעילות (בעל שם, 2002).
אחת מהטכנולוגיות המתקדמות הללו שמאפשרת את העברת המידע והתפוצה הגדולה שלו היא האינטרנט (מִרְשֶתֶת לפי האקדמיה ללשון). האינטרנט היא רשת מחשבים גלובלית, המחברת רשתות מחשבים שונות, ומקשרת בין מיליוני מחשבים בכל העולם. ההיקף, כמות המידע העצומה האגורה בה והמסחר הרב שמתרחש הודות לה הפכו את האינטרנט בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 לגורם רב משמעות ולזירת ההתפתחות הכלכלית והתרבותית. בצורתו הנוכחית מגשים האינטרנט את חזון הכפר הגלובלי.
הקמתו של האינטרנט התאפשרה בזכותם של שני חוקרים צעירים בשם קנט תומפסון ודניס ריצ'י ממעבדות Bell (אז חלק מתאגיד AT&T). חוקרים אלה פיתחו בשנת 1969 את מערכת ההפעלה האוניברסאלית "יוניקס" (Unix), מערכת שהייתה האם הרוחנית להקמתו של האינטרנט. מערכת זו, שאפשרה ריבוי משימות ומשתמשים ושיתוף ביניהם, כלומר קשר חכם בין מחשבים, הייתה הקרקע הרעיונית לפיתוח רשת מחשבים עולמית חסרת גבולות וחסרת היררכיה. הסיסמה של המערכת הייתה ונשארה עד היום: "לחיות חיי חירות או למות". יוניקס, במידה רבה, הייתה תוכנה עם מודעות פוליטית סוציאל-דמוקרטית (גולדמן וגטניו, 1999).
במקביל, באותה שנה החליטה סוכנות המחקר של משרד ההגנה האמריקני (ARPA) להקים רשת מחשבים מבצעית, שתוכל לשמש את הפיקוד העליון להעברת פקודות והודעות בעת התקפת טילים גרעיניים על ערי אמריקה, במקרה שתחנות טלוויזיה ורדיו ייפגעו. הרעיון היה להקים רשת שאינה היררכית, כך שתוכל לשרוד גם אם תיפגע פיזית, רשת זו נקראת ארפאנט.
בשנת 1970, רשת ארפאנט מתחילה לפעול בהצלחה, ובהחלטת הממשל האמריקאי הופכת לרשת המשרתת את הפנטגון כמו גם חוקרים של כל האוניברסיטאות הגדולות בארה"ב. בימיה הראשונים היא מחברת בין 9 מחשבי אירוח. פחות משנה לאחר מכן מוכפלים מספר המחשבים, ואף יותר – הרשת חיברה בין
5 מחשבים. ב-1984 רק מעטים השתמשו באינטרנט, בעיקר בארה"ב ובעיקר באוניברסיטאות. בתקופה זו היה האינטרנט מבוסס על טקסט בלבד. ב-1990, טים ברנרס-לי ממעבדות CERN בשווייץ פיתח את הדפדפן הגרפי הראשון. פיתוח זה סיפק ממשק נוח יותר למשתמשים רבים ותרם רבות לתפוצת השימוש באינטרנט בשנות התשעים. למעשה, פיתוח הדפדפן הגרפי הביא לכך שהאינטרנט נעשה נגיש להמונים.
ברנרס-לי, כמו רבים אחרים לפניו ואחריו, לא רשם פטנט על הפיתוח שלו והעדיף לשחרר את קוד המקור לציבור הרחב, כדי שיוכל לשכלל אותו. דפוס זה של אי רישום פטנט תרם רבות להתפתחות האינטרנט (דהאן, 2004).
היום יש כ-950 מיליון משתמשי אינטרנט בעולם, רוב המשתמשים נמצאים באירופה וצפון אמריקה. חשוב לזכור שהאינטרנט הוא עדיין סיפורן של מדינות מפותחות, גם אם הצמיחה במדינות המתפתחות מרשימה. בישראל יש כמיליון ו-300 אלף משתמשים. כ-900 אלף מהם מחוברים בפס רחב ("אינטרנט מהיר"), נתון מרשים מאוד ביחס למדינות אחרות. מבחינת השימוש ביישומים ברשת, הדואר האלקטרוני עדיין מוביל, ואחריו השימוש ב-Web (דהאן,
2 004).