הדימוי הגברי בקולנוע ובטלוויזיה תאריך הגשה :31,  דצמבר, 2009.
תוכן עניינים
הקדמה -..3
רקע תיאורטי 4
שאלת המחקר –.11
השערת המחקר –11
שיטת המחקר –.11
הקולנוע כנשא תרבות 12
ניתוח הסרטים –18
דיון בממצאים –.28
סיכום -…30 ביבילוגרפיה 33
תקציר העבודה כל השומע את סיפורה של מצדה נפעם מן העוצמה האצורה בסיפור הירואי וטראגי זה. נאום אלעזר בן יאיר לפני נפילת מצדה, "הוי אנשים גבורי החיל! הו מני-אז קבלנו עלינו, לבלתי עבוד את הרומאים, וגם לא אדונים אחרים זולתי את האלוהים לבדו, כי רק הוא מושל האדם באמת ובצדק-והנה אני חושב, כי צדקה עשה אתנו אלוהים בתתו בידנו למות מות גבורים בני-חורין. כאשר לא היה לאל יד אחינו, אשר באה מפלתם כחתף. והנה גלוי וידוע לפנינו, כי מחר יבוא אידנו, אך הרשות נתונה לנו לבחור מות-גבורים, אנו ומחמדי-עינינו יחד. הן יבצר מן האויבים להניא את עצתנו זאת, אף כי כל חפצם הוא לתפשנו חיים ". כל קיבוץ של אנשים, גדול או קטן, מורכב מפרטים החולקים סיפורים או מיתוסים גדולים המכוננים אותם כקולקטיב, כלאום,  קבוצה אתנית, שבט או ציבור בעל ערכים משותפים. כוחם של מיתוסים אלה כה מכריע עד שחלק ניכר מדרכי הפעולה או החשיבה שלנו מוכתב על ידם ולא תמיד באופן מודע. בניגוד לשיח הרווח אין למיתוסים הללו קשר עם סיפורי בדיה או סרק. המיתוס במשמעותו המקורית היא פעולת הסיפור עצמה, ההגדה מדור לדור, החזרה התמידית על המעשים הגדולים שכוננו ארץ ושמים, עמים ולאומים, אדם ואישה ועוד. חלק מהמיתוסים הללו גלויים לכל והם מכוננים באופן ידוע את חיי התרבות, הדת והרוח, ואפילו את הפוליטיקה הארצית והאזורית. עקדת יצחק, למשל, נוכחת בצמתים פוליטיים מרכזיים של החברה הישראלית, כך תרבות הגבורה, תרבות השכול, היחס להקרבה, הנסיגה מלבנון, ארבע אמהות, ואפילו הוויכוח האקטואלי בדבר ערך הגיוס או ההשתמטות – כולם קשורים באופן מכריע בנוכחות של המיתוס הזה בשיח ובהתנהגות של חלקים נכבדים בחברה הישראלית. לעומת זאת, חלק ניכר מהמיתוסים סמוי מהעין הציבורית והוא מרכיב את הלא-מודע של הפרטים והקולקטיב. כל אחד מאתנו נושא סיפורים מכוננים – אישיים וכלליים, מן הביוגרפיה הפרטית ומאוצר הכלל של החוייה האנושית. היכולת שלנו לנתח מצבים נפשיים – עמדות והתנהגויות חברתיות ופוליטיות, וכן פעילויות מתחומים שונים – עשויה להשתכלל אם נתעמק בתשתית התרבותית הבסיסית המהווה מסד לשלל הידיעות והחוויות שאגרנו במהלך חיינו. כך בחיי היחיד. כך בחיי הכלל. פרק המבוא לעבודה זו יתבסס על מאמרים שונים, ויכלול רקע תיאורטי, כיצד מוצג המיתוס בחברה הישראלית  וסקירה על הקולנוע הישראלי כנשא תרבות להעברת ערכי החברה ובתוכם הדימוי הגברי כפי שמוצג בדמות הגברית של הצבר המיתולוגי. בפרק השני , ברצוני לבחון בעבודה זו מה הוא הדימוי הגברי הנבנה בתרבות הישראלית  משנות ה- 90, כפי שהוא מתבטא בייצוגי הקולנוע ובטלוויזיה, מתוך הנחה שהייצוג הגברי בקולנוע משנות ה- 90 ואילך ממשיך את המגמות והשינויים, כפי שהשתקפו בחברה. אנתח מספר סרטי קולנוע ואנסה להבין דרכם את מקומם של כמה מיתוסים מכוננים בחברה הישראלית, הנוכחים בפוליטיקה ובתרבות, והמשפיעים על חיינו כאן ועכשיו. תוך בחינת הדמויות הגבריות שמגלמים השחקנים בסרטים :
"גבעה 24 אינה עונה" (1955) בו מככבים אדווארד  מאלהיי ואריק לביא, "קזבלן" (1973) בו מככב יהורם גאון, "מסע אלונקות (1977),  "שורו", (1990) "חולה אהבה משיכון ג' " (1995) בהם מככב משה אבגי, סדרת הטלוויזיה "טירונות" (1998), בו מככב אקי אבני, תוך מתן דגש על ייצוגים חזותיים ועל העלילה (נרטיבים) של גבריות בסרטים ובסדרת הטלוויזיה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של כל סרט בנפרד, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא המחקר ויבחן כל סרט עפ"י פרמטרים להשוואה. הדיון יכלול דיון בממצאים, תוך התייחסות וקישור למבוא. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, השאלה המחקרית, הממצאים העיקריים והמסקנות שיעלו מהדיון.