עבודה (תורת המשפט) בנושא הליך מינוי השופטים בישראל
| מוסד לימוד | האוניברסיטה העברית, ירושלים |
| מקצוע | משפטים |
| מילות מפתח | מינוי שופטים תורת המשפט |
| ציון | 85 |
| שנת הגשה | 2007 |
| מספר מילים | 3687 |
| מספר מקורות | 29 |
תקציר העבודה
עבודה שנתית: דינאמיקה של שפיטה בהרכב – בחינת הליך מינוי השופטים תאריך: 16.04.07
מס' מילים: 3
5 5
ראשי פרקים:
הועדה לבחירת שופטים הרכב הועדה סוגית יו"ר סוגית סודיות הדיונים משפט משווה כישורים דרישות עפ"י חוק כללי השפיטה מקורות נוספים מדדים משפט משווה הליך המינוי התהליך עצמו משפט משווה.
סיכום עם הקמת מערכת בתי-המשפט, ובעשורים הראשונים של המדינה, הליך מינוי השופטים לא עורר ביקורת ויתכן שאף לא יצר עניין בציבור הישראלי. רווחה תחושה שבתי-המשפט זקוקים להגנה מלחצי התרבות הפוליטית וששלטון החוק נזקק לסיוע. עקרון עצמאות הרשות השופטת עמד בראש סדר העדיפויות של מקימי המערכת. בעשורים האחרונים התחזק מעמדה של הרשות השופטת ושל בית-המשפט העליון, זאת בשל תפקידה הדמוקרטי כמאזנת: כשנחקקו חוקי היסוד, בשנת 1992, לבית-המשפט העליון הוענקה סמכות לבטל חקיקה ראשית שאינה עומדת בפסקת ההגבלה של החוקים: שאינה עולה בקנה אחד עם אופייה של מדינת-ישראל כמדינה 'דמוקרטית ויהודית'. לבית-המשפט סמכות לפרש מהם הערכים הנכנסים תחת המטרייה של מושגי-השסתום 'מדינה דמוקרטית ויהודית'. בנוסף, במסגרת הביקורת השיפוטית, פעולות הרשות המבצעת נמצאות תחת זכוכית-מגדלתו של בית-המשפט העליון ודלתו פתוחה בפני האזרח, שזכויותיו נפגעו. מלאכת השפיטה והפרשנות החוקתית דורשות מהשופט מיומנות ויושר משפטיים, אך בנוסף השופט מסתמך על ערכים ותפיסות על-מנת להגיע להכרעה. זהו תהליך החקיקה השיפוטית. עובדה זו מוכרת היטב למומחים ברחבי העולם ובישראל: יצחק אנגלרד כתב שתהליך מציאת האיזון בין ערכים מנוגדים "טומן בחובו יסודות אופייניים של חקיקה בגלל שקילה מוקדמת של אינטרסים והכרעה ערכית על סדר עדיפותם לקראת עיצוב הנורמה המשפטית". כיוצר חוק, אין לבית-המשפט העליון מנוס מהכרעה בנושאים שבהם ערכים שונים, לעתים קרובות כאלה שנמצאים במחלוקת ציבורית, מתנגשים זה בזה. שופט בית-המשפט העליון קובע אלו ערכים יבואו לידי ביטוי בפסיקתו, וקביעה זו תלויה יותר בהשקפתו האישית מאשר בניתוח טקסטים משפטיים.
אם כן, השפעת השקפת עולם השופטים על החוק מובהקת, והיא תמשיך ותורגש ככל שבית-המשפט יפסוק בסוגיות בעלות אופי חוקתי. מאחר שסוגיות אלו נסבות על עקרונות מופשטים, הפתרונות אינם מובנים מאליהם, וההכרעה דורשת מידה רבה של שיקול-דעת. על רקע הנסיבות הללו, בית-המשפט העליון הינו גוף בעל עוצמה ובעל יכולת השפעה נרחבת על המדיניות הציבורית של מדינת-ישראל. ולכן, העומדים בראש הרשות השופטת, השופטים, צריכים להתמנות בהליך שבסופו של דבר יאזן בין שני עקרונות מתנגשים: עצמאות שיפוטית, כאמור, הגנה על השופטים מפני לחצי התרבות הפוליטית, ומנגד אחריות שיפוטית כזו היוצרת אצל השופט מחויבות כלפי החברה שאת חוקתה הוא מפרש. האחריות השיפוטית צריכה לגרום לשופט להימנע מלהכריע בסוגיות הרות-גורל בראי הערכים האישיים שלו ולהשתדל להתחשב ככל-האפשר בערכי היסוד של החברה הישראלית. כוחו של בית-המשפט, סמכויותיו במסגרת ביקורת שיפוטית וסמכויותיו בכל הנוגע לכינון חוקה וערכים חוקתיים, גורמים לכך שלהרכב הרשות השופטת בכלל ולהרכב שופטי בית-המשפט העליון בפרט חשיבות עצומה. תהליך מינוי השופטים, צריך שיהיה תהליך קפדני המציב דרישות גבוהות ביותר. הועדה לבחירת שופטים, הרכבה צריך להיות מאוזן ואינו יכול לאפשר הימצאות כוח רב מדי בידי אחת משלושת הרשויות. בעבודה זו אבחן את נושא מינוי השופטים ואתייחס להיבטים שונים: הועדה לבחירת שופטים, הרכבה, הליך המינוי עצמו והכישורים הנדרשים משופט. אבקר את הליך המינוי באמצעות משפט משווה ממדינות שונות, כגון: ארה"ב, בריטניה, מדינות הקונטיננט כדוגמת גרמניה וכד'. קצרה היריעה מלהכיל את כל הסוגיות המשפטיות החשובות שעולות במסגרת נושא זה, בעיקר לאור חשיבותו הרבה של הליך המינוי והשפעתו הישירה על מערכת המשפט, על ההליך המשפטי לו זכאי כל אדם ועל החברה הישראלית בכלל.
