העבודה בודקת במה וכיצד משפיעה הזיאותרפיה על הדימוי העצמי של ילדים.

מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 7483
מספר מקורות 32

תקציר העבודה

תקציר זאותרפיה היא שימוש בבעלי-חיים שונים על-מנת לטפל ולשקם מצוקות פיזיות ונפשיות של ילדים מתבגרים ומבוגרים. תרפיה זו מתאימה לילדים, בני נוער, מבוגרים וקשישים ונמצאה יעילה במגוון רחב של לקויות כגון לקויי למידה ותקשורת, קשב וריכוז, תסמונת דאון, הפרעות רגשיות והתנהגותיות, נכויות וכן כאמצעי סיוע לילדים במצבי לחץ. היתרון המרכזי המייחד את הזאותרפיה הוא שכלי העזר בו הוא בעל-חיים, יצור חי ומגיב. תגובת אמצעי הטיפול בתחום זה היא עצמאית ותורמת להיווצרות מהירה של קשר, במיוחד בין המטופל ל"כלי הטיפול" ודרכו למטפל. מפגש בין בעלי החיים ובני האדם תורם לאחרונים רבות במגוון תחומים: בתחום הרגשי, החברתי, ההתנהגותי  הפיזי והלימודי. השימוש בבעלי החיים עוקף בצורה נעימה את הצורך בהתייחסות אישית לקשייו של הילד. טיפול באמצעות חיות עשוי לשרת מגוון עצום של מטרות ובעיקר: הטיפול מספק את הצורך בקשר והצורך בשליטה. בנוסף לכך, הטיפול מאפשר לילד לחוות חוויות מתקנות, לפתח יכולת תפקוד אלטרנטיבית במצב של מגבלה פיזית, לספק את הצורך במגע ולשפר ביטחון וחיזוק להערכה העצמית של המטופל. דימוי עצמי הוא הידיעה העצמית שיש לאדם אודות מחשבות, רגשות ותחושות, עמדות ורגשות כלפי החוויות שהאדם עובר וכן גם המשמעות והאירגון הניתנים על-ידי האדם לחוויות אלה. ידע עצמי זה מיוצג על-ידי אמונות על העצמי בתחומים שונים. הדימוי העצמי הוא התפתחותי מטבעו ומושפע מסביבתו הקרובה של הילד, ביתו, המסגרת החינוכית בה הוא לומד ומגורמים נוספים. ישנם מספר גורמים מרכזיים לדימוי עצמי נמוך אצל ילדים: דרישות חברתיות- בעיקר בתקופת ההתבגרות, לקויות למידה, צרכים מיוחדים וכן קשיים התנהגותיים- ריגשיים. אנשים זקוקים לתחושה שאחרים מכבדים אותם, זקוקים להם ואוהבים אותם, על מנת לשמור על רווחתם הנפשית והגופנית. במקרים מסויימים, כאשר בני אדם אינם עושים זאת, יכולים בעלי חיים למלא את מקומם. הקשר בין בע"ח לילדים הוא פעמים רבות קשר עמוק ביותר, ספונטני, בלעדי ואף קסום. בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים על הקשר בין בעלי חיים ובני אדם בכלל ועל ההשפעה של הקשר עם בעלי חיים על התפתחותם של ילדים בפרט.  מחקרים אלו מראים כי ילדים מגלים עניין רב בבעלי חיים ורוחשים חיבה כלפיהם. במחקרים אלו נמצא גם כי בעלי חיים מספקים לילד שני צרכים פסיכולוגיים בסיסים: הצורך בקשר והצורך בשליטה ומשרתים תחומים רבים נוספים השזורים זה בזה: התחום הנפשי, החברתי והפיזיולוגי. תרומה נפשית כוללת סיפוק אהבה ללא תנאי, ביטחון ומקור גאווה לילד וכן פיתוח רגש אחריות ואמפתיה, דימוי והערכה עצמית. תרומה חברתית על ידי שבעל החיים מהווה חבר למשחק, מקור תמיכה חברתית, מתווך חברתי, מאפשר "שבירת קרח", מאפשר לילד חוויה של טיפול בזולת, מאפשר למידה של מעגל החיים ומעודד אינטראקציה משפחתית.
תרומה פיזיולוגית: בעל החיים תורם להפחתת לחץ הדם, הפחתת קצב פעימות הלב והורדת חרדה.
בעלי החיים אף נמצאו כמחזקים דימוי עצמי והערכה עצמית אצל ילדים ומעניקים למטופלים חוויה של קבלה ללא תנאי ושל אהבה שאינה תלויה בדבר.
 כאשר אדם מטפל במישהו אחר שזקוק לו הוא מעצים את תחושת היכולת והעשייה שלו עצמו. נוסף על כך, המטופל מרגיש תחושה של שליטה במצב, שחשובה בייחוד אצל אנשים שאיבדו שליטה על מהלך חייהם כמו: ילדים, קשישים, נכים וחולים. כמו כן, חינוך טיפולי בעזרת בעלי חיים מאפשר למטופל לחוות את הצד המיטיב שלו – הצד הרך, הדואג, המסור והאוהב. ישנם מטופלים שלא מסוגלים לבטא את הצדדים הללו באישיותם וייתכן שאף אינם מודעים לקיומם.
המגע עם בעלי החיים בטיפול הוא ההזדמנות הראשונה שלהם לחוות משהו שונה מהדחפים ההרסניים אליהם הם רגילים. חוויה זו מטפחת ומשפרת את דימויו העצמי של המטופל. בעלי החיים מצטיינים אף בסיפוק תמיכה רגשית לילדים מדוכאים, מסתגרים בעצמם, בעלי הפרעות רגשיות וחסרי ביטחון.
הקשר של הילד עם בעל החיים יכול להגביר את הביטחון העצמי של הילד גם משום שהחיה רואה בבעליה "כל יכול", אין היא מודעת לחוסר יעילותו או יכולתו, אין לה דרישות שהילד אינו יכול למלאן, הקשר בין הילד לחיה אינו נתון ללחץ וחרדה מכישלון אישי, יחס המלווה יחסי בני אדם. הרכיבה הטיפולית היא ענף בתחום הזאותרפיה ומצטיינת במיוחד כמחזקת דימוי עצמי. רכיבה טיפולית משלבת את התחום הרפואי, החינוכי וספורט הנכים. לרוכבים המגיעים לרכיבה טיפולית דימוי עצמי ירוד, חוסר ביטחון עצמי ולעיתים בעיות התנהגות. הרכיבה מהווה דרך ייחודית להפחתת החרדה, התסכול והפחד, פיתוח אמון והגברת ההערכה העצמית. לרכיבה הטיפולית השפעות רבות. בין ההשפעות הפסיכולוגיות, מודגשות במיוחד העלייה במוטיבציה ותחושת כבוד עצמי. עליה במוטיבציה להישגים- היכולת לשלוט בחיה בעזרת כח קטן וכן מיקומו של הרוכב מקנים לרוכב תחושת ביטחון. תחושת הגוף והיכולת לקבל אחריות לגבי עצמו ולגבי הסוס גורמות להערכה עצמית גבוהה לחיזוק האגו ולפיתוח האישיות.
אחרי הכל חשוב לזכור כי בעלי החיים ככלי טיפולי אינם מספיקים בפני עצמם והמטרות מושגות בצורה המושלמת כאשר יש את המטפל שמעבד את הדברים ומתכנן את הטיפול מראש.
תוכן עניינים
פתח דבר. 2
תקציר. 2
תוכן עניינים.. 6
מבוא. 7
פרק א':  זאותרפיה. 8
מהי זאותרפיה?. 8
ההיסטוריה של תחום הטיפול בעזרת בעלי החיים. 9
כיצד מטפלים בזאותרפיה?. 10 מהלך הטיפול. 10 שלב הפרידה. 11
החזקת בעלי חיים טמאים למטרת תרפיה. 11
התאמת בעל חיים לפי מטרת הטיפול- 13
פרק ב': דימוי עצמי 16
מהו דימוי עצמי?. 16
עיצוב הדימוי העצמי והשלכותיו 16
סוגי דימוי עצמי 17
התפתחות הדימוי  העצמי 18
השפעת הסביבה על הדימוי העצמי 19
דימוי עצמי נמוך. 21
מאפייני ילדים בעלי דימוי עצמי נמוך. 22
פרק ג': תרומת הזאותרפיה לחיזוק הדימוי העצמי של הילד. 23
ילדים ובעלי חיים- מה הקשר?. 23
תרומת הזאותרפיה לילד. 23
תרומת הזאותרפיה-תוצאות מחקרים..
5 סיכום ומסקנות. 28
ביבליוגרפיה. 30 ***העבודה בפונט דוד 14