ממ"ן 11
1 .א. השנאה ליהודים החלה עוד משחר הנצרות, היהודים הפכו לשנואים בעיני העם מכיוון שהכנסיה הקדומה, בהיותה פלג שנטש את היהדות וחתר לרשת את מקומה, נאלצה להופכם לכאלה, אחרת לא יכלה הנצרות להצדיק את קיומה ואת עליונותה. העובדה שהיהודים דחו את הטענה שישו הוא המשיח הגואל וסירבו לקבל עליהם את חוקי הבשורה החדשה, הפכה את היהודים לעלבון מתמיד לכנסיה, סכנה שיש לבודדה ולהרחיקה מקהילת הנוצרים, זו גם הסיבה לצווים שנישלו את היהודים מזכויותיהם כאזרחים במאה ה-4. ההפרדה והריחוק היו למעשה דו-צדדיים מכיוון שגם בעיני היהודים הנצרות היתה בתחילתה כת פורשת וסוררת, ולאחר מכן כופרים שאסור להיות בשום מגע עימם. היהודים תוארו ע"י הכנסיה הנוצרית כרוצחי ישו, כעם "מנודה" שאלוהים עזב אותו מכיוון שסירבו לקבל את ישועת ישו, וכעונש על זה פוזרו היהודים במדינות העולם. היהודים כבר לא "העם הנבחר" עקב כפירתם, אלא הנצרות עכשיו היא "הדת הנבחרת" ע"י אלוהים. ההתקפות האלימות נגד היהודים החלו בעידן מסעי-הצלב, שעה שכל השנאה כוונה נגד הכופרים. בתפיסת הקבר הקדוש בידי המוסלמים, –
*** העבודה ללא מקורות