תוכן עניינים
תוכן עניינים. 2
מבוא. -43
הפרטה. 5-14
הדרכים להפרטה. 5
זכיות עובדים בחברות מופרטות בעולם –…6-…טיעונים בעד הפרטה. 10-11
טיעונים נגד הפרטה. 11-12
הפרטת חברות ממשלתיות תמונת מצב על השפעת כוח-אדם. 12-14
. . . שאלת המחקר. 11
השערת המחקר. 11
שיטת המחקר. 11
נתונים. 12
תוצאות. 13
רגרסיה לשנים 2000-2008. 13
סיכום ומסקנות. 14
נספחים. 16
נתונים גולמיים. 16
רגרסיה לנתונים 2000-2008. 17
. 17
. 19
. 20 . 21
. 21
ביבליוגרפיה. 27- מבוא
חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 מגדיר הפרטה כ"פעולות שמטרתן להביא, בבת אחת או בהדרגה לאחד מאלה- ביטול או הקטנה של חלק הממשלה בכוח ההצבעה באסיפות הכלליות של החברה או בזכותה למנות דירקטורים בחברה, או ביטול או הקטנה של מעורבות אחרת של הממשלה בחברה, והכול אם יש בהם כדי להביא להפיכת חברה ממשלתית לחברה מעורבת, או להביא להפיכת חברה לחברה שחוק זה אינו חל עליה או להביא לשינוי מהותי אחר ביחס הכוחות בין חברי החברה, או כדי להקנות לציבור או לחבר חדש בחברה%10 או יותר מכוח ההצבעה בחברה או זכות למנות דירקטור.
הקטנת חלקה של הממשלה בהון מניות של החברה בשיעור של %10 או יותר.
צמצום מהותי בפעילות החברה על ידי העברת נכסים לאחרים" הפרטה משמעה העברתם של נכסים מבעלות ציבורית לבעלות פרטית. הגדרה זו כוללת טווח רחב של אפשריות ובהן- מכירה של חברות ומפעלים שבבעלות ממשלתית לגורמים פרטיים, הקטנת מעורבותה של הממשלה באמצעות הקטנת אחוזי השליטה שלה על נכסים, אספקת שירותים ציבוריים, במלואם או בחלקם, על ידי גורמים פרטיים והעברת עלויות של שירותים מהמדינה לצרכנים, הפעלת תשתיות ציבוריות על ידי גורמים פרטיים לתקופה מוגבלת או בלתי מוגבלת.
כל החוקרים אשר חקרו את תופעת ההפרטה וניסו לתת הגדרה מדויקת למושג זה, הגיעו למסקנות שונות. לפיכך ברור כי אי אפשר לאמץ באופן חד משמעי הגדרה מקובלת בציבור כי אין הגדרה כזו.
תהליכי ההפרטה מתבצעים על ידי רשות החברות הממשלתיות, שהוקמה מכוח חוק החברות הממשלתיות, שהוקמה מכוח חוק החברות הממשלתיות.
תהליכי ההפרטה כוללים: קידום וביצוע הליכי ההפרטה, הכנת החברות למהלכים כאלה, ייעוץ לוועדת השרים לענייני ההפרטה בנוגע לדרכי והליכי ההפרטה, תיאום בין לציבור.
את מהלכי ההפרטה של שני העשורים האחרונים, בישראל ובארצות אחרות, יש להבין על רקע תולדותיה של המהפכה התעשייתית. באנגליה , חלוצת המהפכה הזאת, התיעוש היה במידה רבה תוצאה של יוזמה פרטית, בתקופה שבה מנגנון המדינה היה מצומצם בהיקפו ומוגבל מבחינת היקף פעולותיו. לאחר מלחמת העולם הראשונה, השלטון המהפכני ברוסיה הלאים את התעשיות הפרטיות, כחלק מתפיסה רחבה, שראתה בשליטה ציבורית מרכיב חשוב של מדניות המבוססת על עקרונות של צדק ושוויון חברתי.
לאחר מלחמת העולם השנייה, גם במדינות במערב הנהיגו מדניות של הלאמה, בעיקר של תעשיות ושירותי תשתית.
בישראל, שהמנגנון המדינתי העצמאי הוקם בה רק ב-1948, המדינה- וההסתדרות לצידה- ביצעו מלכתחילה פעילויות כלכליות רבות, בתקופה שבה ההון הפרטי היה חלש.
כשלושים שנה לאחר גל ההלאמה שלאחר מלחמת העולם השנייה , הגיע גל ההפרטה. מהלך ההפרטה הוא בעיקרו תוצר של הכוח הרב שנצבר בידי התאגידים התעשייתיים והפיננסים הפרטיים הגדולים בארצות המערב,ובעיקר בארצות הברית:  הללו גדלו עד כדי כך שהם חרגו מגבולות מדינות המוצא שלהם והפכו לרב- לאומיים. תאגידים אלה ביקשו להשתלט על עוד ועוד פעילויות כלכליות ברחבי העולם, באותו אופן שבו צמיחתם בתוך ארצות המקור שלהם הייתה מלווה בהשתלטות על תאגידים מתחרים. כיוון שבארצות רבות מילאה המדינה תפקיד מרכזי בפיתוח כלכלי, הרי שהשתלטות שכזאת הצריכה הפרטה של תאגידים ממשלתיים וצמצום של הפעילות הכלכלית של הממשלות.
במובן זה, מהלך ההפרטה שאנו עדים לו לאחרונה הוא חלק ממהלך רחב יותר, של דחיקתה לשוליים של המדיניות שהנחתה את מרבית ארצות העולם בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, שהתבססה על מעורבות ממשלתית ענפה בניהול הפעילות הכלכלית והחברתית. הצידוק למדיניות החדשה של ההפרטה ושל הגברת כוחם של התאגידים הרב לאומיים לבש צורה של אידיאולוגיה המאדירה את רעיון השוק החופשי.  אידיאולוגיה זו שזכתה לכינוי " ניאו- ליברלית"  , דוגלת בהאדרת מעמדו של המגזר העסקי הפרטי, על חשבון מעמדה של המדינה ) סבירסקי, 2001(.