אירועי רצח-עם במאה העשרים – שותפים לפשע

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 4597
מספר מקורות 14

תקציר העבודה

שלום רב!!! במסמך התקציר מוצג בפניכם שער, תוכן העניינם וכן המבוא המלא של העבודה.
זוהי עבודה אקדמית אשר נכתבה על פי כל כללי הAPA המלאים.
ציון העבודה הינו 92.
מקווה שהעבודה תעזור לכם.
­­ המחלקה לקרימינולוגיה אירועי רצח-עם במאה העשרים – שותפים לפשע שם הסטודנט  מספר זהות שם המרצה: מוגש ל:    שם הקורס:      מבוא לקרימינולוגיה מס' הקורס:      9310000-30    תאריך עברי                                                                                       תאריך לועזי תוכן עניינים
מבוא. 3
פרק 1 : רצח-עם כתופעה במאה העשרים. 4
1 .1 רצח-עם ; ג'נוסייד –  הגדרה. 4
2 .1 אירועי רצח-עם בולטים  במאה העשרים. 5
פרק 2: אירועי רצח-עם במאה העשרים – שותפים לפשע. 7
1 .2 המבצעים.. 7
2 .2 הקורבנות.. 8
3 .2 הצד השלישי – "שאר העולם". 9
פרק 3 : שואת היהודים – רצח-עם מן השורה?. 11
פרק 4 : ניתוח מקרה – 100 ימים ברואנדה, ה6 אפריל 1994. 12
1 .4 תיאוריה א': התנהגות ההמון על-פי זימבארדו. 13
2 .4 תיאוריה ב' : ציות לסמכות על-פי מילגרם. 14
סיכום. 15
ביבליוגרפיה. 16
נספחים. 17
מבוא
במהלך כל ההיסטוריה האנושית בוצעו אין-ספור מקרים שונים של אירועי רצח-עם. עבודה זו תציג את תופעת רצח העם במאה העשרים, ואת אלו אשר אפשרו למקרי הרצח להתבצע.  קיימות מספר הגדרות שונות לאירועי רצח-עם, עבודה זו תסקור את ההגדרות המרכזיות לתופעה. הגדרות אשר ניתנו על ידי רפאל למקין (Lemkin Raphael), וההגדרה הרשמית שהתקבלה על-ידי האו"ם.
במאה העשרים חלה עלייה ניכרת באירועי רצח עם ביחס לתקופות מוקדמות יותר. תחילתה של העבודה תביא לידיעת הקוראים אירועי רצח-עם עיקריים במאה העשרים, החל מהפעולות ברוסיה של תחילת המאה, אירועי השואה בשנות הארבעים, אירועי העם הטיבטי שהחלו בתחילת שנות החמישים ועד סוף המאה העשרים ואת המאורעות שהחלו באפריל 1994 ברואנדה.
בהמשך, העבודה תציג את שלושת השותפים לפשעי רצח-עם, ותכונותיהם של כל אחד מהשותפים. החל מהקורבנות עצמם, ועצם הפיכתם לקורבנות. המבצעים, אלו אשר רצחו וטבחו בקורבנות, והכוחות הפועלים אשר אפשר להם לבצע את אירועי רצח העם של המאה העשרים. ולבסוף יוצגו כלל האוכלוסייה – שאר העולם, אשר בחלקם סייעו למבצעים, בחלקם המזערי סייעו לקורבנות, וברובם המוחלט אלו אשר התעלמו מהמתרחש.
לאחר מכן תעסוק העבודה בתקופת שואת היהודים. בתחילה נתפסת שואת היהודים כאירוע רצח העם האולטימטיבי, אולם לאחר שמעמיקים בניתוח מעשיהם של הנאצים במהלך שנות הארבעים, ומתגלים המאפיינים של השואה היהודית, לא ניתן להתעלם מהנסיבות שהובילו לרצח-העם בשואה ולהשלכות השואה על השותפים בהם הקורבנות מקרב היהודים, המרצחים מקרב הנאצים והקהילה הבין-לאומית, לבין הדמיון והנסיבות לאירועים נוספים במאה העשרים שבהם נרצחו עמים שלמים. מכאן ,עבודה זו מעלה את השאלה במה שונה אירע רצח העם היהודי בשואה, משאר מקרי רצח העם במאה העשרים?
בחלקה האחרון של העבודה, ייבחנו מאה הימים שהחלו ברואנדה באפריל 1994, ואת השלכותיהם על התנהגות העם הרואנדי אז והיום, על-פי שני תיאוריות שונות. הראשונה היא התיאוריה של פיליפ זימבארדו  ( 1969 Philip, Zimbardo)  אשר בוחנת התנהגות של קבוצות  על-פי תיאוריית ההמון (Mob Action ), והשנייה היא תיאוריית הציות לסמכות של סטנלי מילגרם (1963 Stanley, Milgram).