סמינריון משפט מינהלי בנושא:
מרצה:  תוכן עניינים:
                מבוא –..2
מהות ומקור החובה לשימוע –3
היקף חובת השימוע א.      שימוע מכוח חוק –4
ב.      התנאים לתחולת כלל השימוע -..4
ג.        החריגים לחובת השימוע 5
  תוכן חובת השימוע על צורותיו א.      מתכונת שונה של שימוע מעניין לעניין –..8
ב.      המרכיבים של חובת השימוע –8
ג.        חובת השמיעה – בע"פ או בכתב -10 ד.      מועד השימוע- מוקדם מול מאוחר .10 ה.      שימוע בין קבלת ההחלטה לבין ביצועה הוא "מוקדם" או "מאוחר"? –…12
ו.        שימוע משני …12
ז.       הליך טיעון "מוגבר" בהעדר טיעון מוקדם -.13
5.
  הפרת חובת השימוע והשלכותיה א.      בטלות או נפסדות –14
ב.      בטלות יחסית 16
על הצעת חוק סדרי מינהל והצעות לשיפורהּ …18
משפט משווה -, –.21
אחרית דבר –
5 ביבליוגרפיה …26
ישנם שני כללים שנקראים כללי הצדק הטבעי: זכות הטיעון והאיסור להימצא במשוא פנים. כללים אלו הם הבסיסיים ביותר של עשיית צדק ולכן נקראים כללי צדק טבעי. בעבודתי זו בחרתי להתמקד  בזכות הטיעון של האזרח, אשר כנגדה עומדת חובת השמיעה של הרשות. מטרת חובה זו ליתן לנפגע העתידי הזדמנות הוגנת להשמעת טענותיו לפני רשויות השלטון, המבקשות להחליט בעניינו. זכות השימוע הינה זכות יסודית אשר מקורה בהלכה פסוקה והכלל הוא, שכל עוד הזכות לא נשללה בהוראת חוק ברורה ומפורשת, היא  קיימת. במקביל קיימות הוראות בחוקים ובתקנות העוסקות בזכויות דיוניות של זכות השמיעה.  כללי הצדק הטבעי משמשים ערובה להבטחת הגינות לאזרח וממלאים תפקיד חשוב בהגבלת רשויות המדינה בהגשמת סמכויותיהן. מהותם, היקף תחולתם ותוצאות הפרתם של עיקרי הצדק הטבעי הן שאלות סבוכות שאין עליהן מענה חד וחלק.  עוד בשלהי שנות החמישים נפסקה ההלכה כי זכות השמיעה אינה מצומצמת להליכים שיפוטיים ומעין-שיפוטיים, אלא, חלה גם על מעשה מינהלי כאשר יש בו משום פגיעה ברכושו, מעמדו או מקצועו של האזרח.  הכלל  שקבע כבוד השו' זילברג בבג"צ ברמן: "לא יורשה גוף אדמיניסטרטיבי… לפגוע באזרח פגיעת גוף, רכוש, מקצוע, מעמד וכיוצא בזה,אלא אם כן ניתנה לנפגע הזדמנות הוגנת להשמעת הגנתו בפני הפגיעה העתידה"   מנגד, נפסק, כי זכות השמיעה אינה חלה על הליכי חקיקה, הן חקיקה ראשית והן חקיקת משנה.  על הלכה זו ככל שנוגעת לחקיקת משנה, נמתחה ביקורת והוצע להטיל על מחוקק המשנה, חובה להתקין תקנות בדרך שאינה פוגעת בעיקרי הצדק הטבעי, ולקבוע כי אין תקנה יכולה לסתור את עיקרי הצדק הטבעי.   בפסיקה ניכרת מגמה להחיל את חובת השמיעה גם על אקטים כלליים ולא רק על אקטים אינדיבידואליים.   יש גמישות פסיקתית להחלת חובת שמיעה גם כשמדובר באקטים כלליים בעלי אופי חקיקתי.  נקל להבין מדוע זכות הטיעון מוכרת, ולא רק אצלנו כפי שנראה בהמשך כאחת מעמודי התווך של הפרוצדורה המנהלית.  הצורך בקיומה של זכות טיעון במדינה הביורוקרטית  המודרנית הוא רב פנים.  ישנן שלוש הצדקות מרכזיות לקיומה של הזכות: ראשית, היא באה לעשות צדק עם בני אדם, שהאינטרס שלהם עשוי להיפגע מהחלטה. שנית, היא באה לחדד ולגבש, בדרך של יצירת "סכסוך" בין גורמים שונים, את עיקר הבעייתיות, באופן שהגוף המחליט יוכל לראות את הבעיה על השלכותיה המגוונות, ובכך להגיע להחלטה נכונה ומאוזנת. שלישית, היא באה להבטיח קביעת משטר של הגינות ויושר בפעולותיה של הרשות השלטונית ובכך אף להבטיח את אמון הציבור בפעולותיה. בעבודה זו אדון בכמה היבטים של חובת השימוע – מהות החובה, היקף החובה, תוכן החובה, חובת השימוע על צורותיה, מועד מתן הזכות, בהנחה שקיימת זכות טיעון במקרה מסוים, מתי ניתן לממשה? האם זכות הטיעון משמעה זכות להעלות טענות לפני הרשות לפני שזו הגיעה לידי החלטה, או די בכך שהטענות הועלו לפני הרשות בשלב כלשהו, ונשקלו כראוי?.
ביהמ"ש העליון בישראל אומנם הכריז לא אחת כי זכות הטיעון משמעה טיעון מוקדם, אולם אני אראה כי ניתן למצוא בפסיקתו גם אמירות שלפיהן, לכאורה, יש לזכות הטיעון המאוחרת מעמד שווה ערך לזה של הזכות המוקדמת. בג"צ באקי   עשוי להצביע על נטישתה המבורכת  של מגמה זו.  אני אנסה לבסס את הטענה, שעל- פיה בשום מקרה אין טיעון מאוחר שקול כנגד טיעון לפני החלטה מינהלית, וכי מקום שנדחה הטיעון, גם אם הייתה בנסיבות הצדקה לדחייה, יש לקיים הליך טיעון מאוחר בעל מאפיינים "מוגברים". בנוסף אני אראה את התפתחות הפסיקה בכול הנוגע להפרת חובת השימוע- האם החלטת הרשות אשר הפרה חובתה לשימוע בטלה מעיקרא או לאו? אני אציג הצעות לשיפור המצב הקיים, והוראת השעה לחוקק חוק שיכלול  ויסדיר את סדרי המינהל. לסיום אני אסקור את חובת השימוע מחוץ לביצה המקומית, הן  באנגליה והן בארה"ב.