ניתוח נאומו הפולמוסי של אהוד ברק בכנסת ה-15

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2009
מספר מילים 5527
מספר מקורות 8

תקציר העבודה

6 .7.10 ניתוח נאומו הפולמוסי של אהוד ברק בכנסת ה-15
בנושא: בחירות לשנת 2000 עבודת גמר בקורס "השיח הפולמוסי בחברה בת זמננו" תוכן העניינים:
א.      מבוא
ב.      הנאום ג.        ניתוח הנאום על פי מספר מדדים ד.      זיהוי נסיבות התקשורת ה.      זיהוי מטרות הנואם ו.        ריתוק תשומת הלב ז.       פירוט הטכניקות לפי רטוריקה טיעונית ורטוריקה סגנונית ח.      ביבליוגרפיה ב-6
ביולי 1999, כ"ב בתמוז התשנ"ט, זכה אהוד ברק לאמונם של 75 חברי כנסת, על שהציג את ממשלתו בפני הכנסת ה-15. ממשלת ברק של 1999 אינה מתפארת בהישגים גדולים. מיד לאחר הבחירות לראשות הממשלה שבתו הרופאים במשך 1
5 ימים, מאחר וברק הבטיח לדאוג למערכת הבריאות. השביתה הסתיימה לאחר שהועלה שכר הרופאים המתמחים ב-
5 % וקוצרו תורניות. טרם הבחירות לכנסת המשק היה שרוי במיתון. שיעור האבטלה בתקופתו של ברק ירד בעשירית האחוז חרף הבטחתו לדאוג לאלפי מקומות עבודה חדשים. ועדת וינוגרד החליטה על הורדה הדרגתית של שכר הלימוד האקדמאי, לתקופה של 5 שנים. הועדה קבעה כי יש לפחית באופן הדרגתי בשכר הלימוד עד אשר ירד בשיעור של 50% ביחס לשכר הלימוד ששולם בשנת הלימודים תשס"א.
ברק אימץ את מסקנות הועדה מאחר והבטיח על הפחתת שכר הלימוד. למרות המלצות ועדת בן-בסט להפחתה במערכת המס שמשלם האזרח. הרפורמה הוקפאה בעקבות מאבקי עובדי ההסתדרות וסקטורים נוספים. שינוי שיטת הבחירות נשפה בעורפו של ברק ויצרה קשיים נוספים לכינון קואליציה. הבחירות לכנסת ה-15 כללו גם בחירות אישיות לראשות הממשלה, בנוסף לבחירות לכנסת. בבחירות האישיות זכה ברק לרוב, ונבחר להקים את הממשלה ה-28. שיטת הבחירות האישיות לראשות הממשלה בשני פתקים גרמו לנזק לשתי המפלגות הגדולות ישראל אחת והליכוד, אשר יחד זכו ל-45 מנדטים בלבד (בניגוד לכ- 65-80 מנדטים בבחירות הקודמות לה). מצב זה יצר תלות מוגזמת של מפלגת השלטון במפלגות הקטנות. אי לכך, ברק הקים קואליציית שמאל-דתיים רחבה שגרמה לקשיים בהתנהלות הממשלה. הקואליציה החלה אט אט להתפורר. יהדות התורה פורשת בספטמבר 1999 מן הממשלה בעקבות חוסר החלטיות בנוגע להעברת משחן בשבת. מר"צ פורשת ביוני 2000 מן הממשלה בעקבות סכסוך מתמשך בין שר החינוך יוסי שריד לסגנו משולם נהרי מש"ס.
אהוד ברק נושא את נאומו בתקופה זו שבין הבחירות לכנסת ה-15. המצב בין הימין לשמאל בישראל מתוח מאוד, ודרכו של ברק לכיסא ראש הממשלה עומד על חבל דק מאוד.
       בעבודתנו זו בחרתי לפענח את נאומו של אהוד ברק המתמודד לראשות ממשלת ישראל מטעם מפלגת העבודה, לבחירות 2000. הנאום הינו נאומו האחרון בכנסת לפני ההצבעה בקלפיות. בנאומו האחרון סוקר ברק את הקדנציה האחרונה של הממשלה, את הירצחו של יצחק רבין, מבטיח לקדם את תהליך השלום ומדיניות הפנים הלכה למעשה, וקורא לעתיד טוב יותר. בעבודתי זו אנסה לנתח כנדרש את נאומו עפ"י ניתוח פולמוסי, טיעוני וסגנוני בעזרת הכלים הלשוניים, מבניים ורטוריים, שנלמדו במהלך הקורס.         בחירות 2000 לכנסת ה-15, והממשלה ה-28  לוו במצב פוליטי אמביוולנטי  בישראל, הדעות היו כמעט מקוטבות בכל הנוגע למדיניות הממשלה. המצב הביטחוני מול המשך תהליך השלום עמד על שולחן הדיונים וגרם למחלוקות מדיניות רבות.          הכנסת ה-15 כיהנה כשלוש שנים וחצי, במהלכה כיהנו שתי ממשלות, הממשלה ה- 28 בראשותו של אהוד ברק שזכה ברוב של 56.08%, והממשלה ה-29 בראשותו של אריאל שרון, שזכה ברוב של 62.39%. ברק נבחר בבחירות ישירות לכנסת, דבר שהדגיש את חולשת הפרלמנטריזם הישראלי ואוזלת ידן של המפלגות הגדולות, העבודה והליכוד. כהונתו לוותה באי-יציבות פוליטית, שבאה לידי ביטוי בנסיגה החד-צדדית מדרום לבנון, בוויתורים הטריטוריאליים שתמך בהם בכדי להגיע להסכם עם הפלסטינים, בהפגנות הסוערות של ערביי ישראל, באינתיפאדה השנייה שפרצה, במשבר הכלכלי עולמי, ברפורמות במיסוי ובהתמוטטות ענף ההיי-טק. המחלוקות המדיניות הקשות בסוגיות הרבות, גרמו לו להיות במצב של מיעוט בממשלה, ולברק לא נותרה בררה אלא לקרוא לבחירות חדשות, בטרם עת.