חברה ומשפט בקולנוע האמריקאי - עבודה מסכמת עם ניתוח "פחד ראשוני" (90)

תקציר העבודה

עבודה מסכמת קורס: חברה ומשפט בקולנוע האמריקאי שאלה ראשונה
1 .
סרטי הקולנוע האמריקאי עוסקים בארבע בעיות מרכזיות של מערכת המשפט האמריקאי. הבעיה הראשונה המוצגת היא בעיית המושבעים. המושבעים הם שניים-עשר אזרחים אמריקאים מן השורה, שמתבקשים להכריע את הדין במשפט, כחלק משירות לאומי. הם אלה שקובעים אם הנאשם הם אשם או לא אשם במשפט פלילי, או חייב או לא חייב במשפט אזרחי. השופט הוא זה שאחראי על מתן גזר הדין, לאחר שהמושבעים מחליטים על פסק הדין. לסנגור ולקטגור יש את האפשרות להשפיע בבחירת המושבעים. הם מראיינים אותם לפני המשפט, ויכולים לפסול עד שני מושבעים כל אחד. מכיוון שהמושבעים הם אנשים רגילים "מן הרחוב", אין להם שום ניסיון במערכת המשפט. הם יכולים ללכת שולל אחר תחבולות מצידם של עורכי הדין, שלעיתים מעוותים עובדות. הם גם יכולים להגיע להחלטות על בסיס רגשי, במקום עובדתי וגם על בסיס דעות קדומות (אם זה גזענות, שמרנות או שוביניזם). קל להשפיע עליהם, והם גם נתונים להשפעה חיצונית, למרות שבפועל הם לא אמורים להיות חשופים, יש לא מעט הדלפות. אם זה התקשורת המדברת על האירועים, בני משפחה, או חברים. ישנם גם צדדים המעורבים במשפט שיכולים לסחוט אותם או לאיים עליהם. לפעמים המושבעים גם יקבעו פסקי דין ממניעים אינטרסנטיים, כמו ליצור תקדים משפטי, שאחרי כן ישחק לטובתם בחיים האישיים. סרט המדגים את בעיית המושבעים הוא "המושבעת" של בריאן גיבסון (1995). בסרט, מקורבים של הצד הנאשם, חטפו את בנה של אחת המושבעים. היא נאלצה להצביע כי הנאשם זכאי, למרות שהיא לא חשבה ככה, בגלל לחצים חיצוניים. שאלה שנייה הסרט אותו בחרתי לנתח הוא "פחד ראשוני", גרגורי הובליט (1996). הסרט מספר על עורך דין פלילי מצליח, שבוחר לייצג בחינם, תיק רצח מתוקשר. מדובר ברצח של ארכיבישוף מוכר לכל, בשיקאגו. הנאשם הוא נער-מזבח בן תשע-עשרה, תמים למראה, שטוען כי הוא לא זוכר את המקרה. התביעה דורשת עבורו את העונש המרבי – עונש מוות, ועורך הדין שולף את כל הארנבים אשר הוא מצליח למצוא בכובעו, על מנת לזכות את הנאשם.
המשפט מתחיל כאשר עורך הדין מנסה ליצור ספק סביר, בכך שהוא מאשים אדם שלישי שהיה נוכח בחדר, שחמק מעונש. במהלך המשפט מתברר כי לנער-המזבח היה מניע (הארכיבישוף ביצע בו מעשים מגונים), ואף מתברר כי הוא עשה זאת, והסיבה שהוא לא זוכר, היא שהוא סובל מפיצול אישיות. הסנגור, שמבין כי הוא לא יכול לשנות את הגנתו באמצע המשפט, מנסה תכסיסים אחרים, כאשר לבסוף הוא מעלה לדוכן העדים את נער-המזבח, שחושף את הפיצול באישיות שלו. השופטת, בעקבות כך, מחליטה לבטל את המשפט, ושולחת את הצעיר לבית-חולים לחולי נפש. בסוף הסרט, מתברר כי הנער בעצם שיקר, הוא הרג את הארכיבישוף בכוונת-תחילה, והצליח להתחמק מעונש, על ידי מניפולציות.
            סרט זה מציג כמה בעיות הקשורות למערכת המשפט האמריקאי. דבר ראשון, הוא מציג עד כמה המערכת מניפולטיבית, ולא באמת דואגת רק לצדק. כבר בתחילתו של הסרט, אומר עורך-הדין הפלילי, כי הוא אף פעם לא שואל את הלקוחות שלו אם הם ביצעו את הפשע, לא אכפת לו.