סיכומי שיעור- יחב"ל

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2009
מספר מילים 24910

תקציר העבודה

סיכום שיעור לדוגמה תיאוריות:
1 . תיאוריה: א. אסופת טענות על המציאות המיועדות להסביר אלמנטים שהם מנת חלקה. ב. קשר ישיר של סיבה ותוצאה (אם העוצמה של סין תתקרב לזו של ארה"ב, מה תהא ההשפעה על מאזן הכוחות הבינ"ל? השפעה של משתנה אחד על משנהו. ג. תהליך קבלת החלטות רציונאלי: אימוץ מסגרת תיאורטית מחייב התייחסות לתהליך קבלת החלטות רציונאלי.
2 . חשיבות הכרת גישות תיאורטיות:  א. הבנת נושאים משמעותיים בתחום- הבנת העולם המורכב (אלמנטים ויחסים לניווט בנתונים והמסקנות) חידוד הבנת נושאים ושיפור היכולת לבנות מודלים רלוונטיים. ב. בניית טיעונים תקפים ומשכנעים. ג. ניסוח רעיונות מקוריים ד. זיהוי המציאות- הסבר מדוע תופעה מתרחשת דווקא בזמן ובמקום מסוים. ה. הנחות לגבי המציאות- טבע היחסים, אינטרסים ומניעים ו. עקרונות יסוד- א. מהות טבע השחקנים (מדינה/פרט/בינ"ל). מרקסיזם- קבוצות כלכליות, ריאליזם-מדינות ב. אינטרסים ועמדות של כל שחקן ג. טבע היחסים והאינטראקציות בין השחקנים , טבע הסביבה, מבנים בינ"ל שהאינטראקציות קורות בהן.
ז. אחיזה במציאות- משולה להגה בספינה (ניווט בעולם היחב"ל): להביט בנתונים במציאות ללא תיאוריה דומה לשיט בים בלי הגה ניווט (דה וינצי). ח. התמקדות באופן ספציפי במציאות ובאספקטים שלה. (מה העיקר) ט. ניתוח פוליטי- כל ניתוח פוליטי עושה שימוש בתיאוריה כלשהי י. עדשה: משמשת ככלי לראיית חלקים מהמציאות שלא היינו רואים בלעדיו- ראיית דברים בבהירות ובדייקנות. יא. הנחות תיאורטיות: מודעות והבנה לגבי הנחות תיאורטיות:
מפתח לתקפות ושכנוע (עקביות לוגית,חשיפת סתירות בטיעונים, זיהוי חולשות, תלות להגנת הטיעונים).
יב. מחשבות: הן נמצאות דרך קבע במחשבות, לא תמיד באופן מודע. השאלה היא באיזו מידה אנו מודעים להנחות התיאורטיות המוצגות על ידינו/זולת.
יג. חשיבה אקטיבית: לא ניתן לחשוב באופן אקטיבי ללא תיאוריות. יד. תשובות לשאלות ביחב"ל.  טו. תשובות מוגבלות: התשובות לשאלות מוגבלות וניזונות מההנחות התיאורטיות שהן מנת חלקנו.
2 .תכונות התיאוריה/גישה תיאורטית א. עקביות בין הטענות- הטיעונים לא יסתרו זה את זה. ב. פישוט המציאות: לא מתארת אותה, אלא, מפשטת אותה. (מלחה"ע הראשונה- בכל תיאוריה נמצא הסברים שונים. לא מיועדת לתת רשימה ארוכה של רבדים מהמציאות,אלא, זיהוי העיקר. ריאליזם- מערכת הבריתות, מרקסיזם- בעלי ההון והייצור הכלכלי גרמו ע"מ להסית את דעת הקהל מניצול העניים. יתייחסו להסברים של הריאליזם, ברם, לא ישימו דגש).
ג. רשימת כביסה: מונח בעל קונוטציה שלילית, רשימה של סיבות עיקריות לצד משניות. ד. כלליות: טענות התיאוריה כלליות, אינן מציינות מקרים אמפיריים ספציפיים אלא סיווגים של מקרים. ה. המצדדים בתיאוריה מסוימת יכולים להתווכח על שאלות מהותיות/ נעשה דה פקטו, ברם, לא על הנחות היסוד. ו. גישות מפתח ביחב"ל : ריאליזם, ליברליזם ומרקסיזם (מרקס כתב על פוליטיקה בתוך מדינות, לא אחת נלקחו רעיונות אלה ויושמו במערכת הכלכלית והבינ"ל). (אין רשימת תיאוריות שהכלל מסכימים עליה ביחב"ל). ז. תפיסת המושא: תיאוריות משפיעות על מושא המחקר בכך שמשנות את הדרך בה תופסים את אותו מושא. יסודות הריאליזם: א.      השחקן העיקרי הוא המדינה הריבונית:
1. מדינה: מערכת פוליטית עצמאית המוגדרת על בסיס גיאוגרפי טריטוריאלי, אין התייחסות לרמת הפרט. (בעלת גבולות ויושבת על קרקע). 
2 . ריבונית: א. ישות סוברנית בעלת חזקה ורשות עליונה ואבסולוטית בתוך התחום. ב. בעלת רשות ושליטה מוחלטת על טרטוריה והתנהגות התושבים בתוכה. ג. בעלת עניינים מלבר ומלגו- בזירה הבינ"ל שליטה מלאה על מדיניות החוץ היוצאת מתחום גיאוגרפי או פוליטי מוגדר. בד בבד, שליטה על פוליטיקה, ערכים,חומרי גלם. ד. יכולה להתקיים כל עוד מחליטה החלטותיה בעצמה ה. הזכות להיכנע באחריותה ו. אינה ריבונית- אם אחרת חולשת עליה במישור הפיזי ומחליטה עבורה החלטות ז. ריבונות היא שליטה על כוח צבאי.
ח. שליטה על אמצעי הכפייה: צבא, משטרה, נשק (אלמנט חיוני). ב. אנרכיה – העדר ממשלה אחת במערכת הבינ"ל
1 .האנרכיה קיימת בין המדינות
2 . הצד השני של המטבע: אנרכיה/ ריבונות מדינית (סמכות עליונה בנושאי משאבים,טריטוריה וכוח צבאי).
3 . הצד השני של הטענה: לכל יחידה שליטה על עצמה. אין כאמור ממשלה הקובעת מעל אותה היחידה (מחד, ריבונות ומאידך, אנרכה) ג. מדינות הן אגואיסטיות
1 . מדינה מציבה עצמה כערך עליון ואת הרדיפה אחר האינטרסים שלה.
אינה מוכנה להקריב את הטוב בעבורה למען עשיית טוב עבור מדינות אחרות.
2 . דיכוטומיה בין אגואיזם לאלטרואיזם (הקרבה למען הזולת).
3 . אינטגרציה בין אנרכיה ואגואיזם מובילה לכך שכל מדינה צריכה לעזור לעצמה  self help
4 . טרילוגיה של אינטרסים בסיסיים שמניעים מדינות להילחםלעזור לעצמן:
א. ביטחון לאומי: (1) הגנה על ערכים והמדינה (2) קיום חומרני-מצב טוב של קיום חומרני(3) שלמות טריטוריאלית (4) ביטחון אישי לאיום מהזולת.(הצד השני של המטבע) (5) הגדרת איום- מצב בו לזולת יש יכולת ורצון לפגוע בערכים חשובים. ביטחון הוא אנטיתזה לאיום מהזולת(הצד השני של המטבע) (6) שליטה כלכלית על המשאבים הפיננסים במדינה (7)ביטחון- רצונו/יכולתו הזולת לפגוע בערך חיוני בזעיר אנפין. (8) יציבות המשטר בנוגע לאיומי חוץ. (ביטחון לאומי= הקשבה שבי). ב. תהילה ושליטה: מנת חלקם של בני אנוש הרצון לחלוש על הזולת. בד בבד, הרצון בתהילה. ג.  עוצמה וכוח: האמצעי הבסיסי לביטחון ולשליטה ותהילה. 5. לריאליזם אין מונופול על נושא האגואיזם ד. ניגוד אינטרסים של המדינות השונות
1 .משחק סכום אפס:מה שטוב ומהווה רווח עבור אחת עשוי להוות הפסד עבור אחרת.
2 . המצדדים לא יטענו כי דרך קבע ישנם קונפליקטים ברם, המצב קיים, זאת בשל נדירות משאבים- המשאבים מוגבלים ומצומצמים. (נפט).
ישנן תקופות בהן המדינות נמצאות בחוסר סכסוכים עם אחרות-אלטרואיזם תקופתי (ארה"ב-קנדה). אם זו הייתה נורמה- הדבר היה סותר את אושיות הריאליזם. שותפות מוגבלת בהיקף ובזמן- המצב הבסיסי בזירה הבינ"ל הוא סכסוך עם אירועים יוצאי דופן (אי סכסוכים).
 3. עוצמה יחסית: חשיבה על עוצמה וכוח בגוון אבסולוטי, ברם, בחברה רווית קונפליקטים הדגש מושם על כמות הכוח יחסית ליריב.
4 . שת"פ בין מדינות:  קושי בהוצאה מהכוח אל הפועל בשל החשש מההישגים והרווחים היחסיים. הדגש מושם על אנליזה יחסית ולא אבסולוטית (הרווח שלי לעומת רווח של מדינה אחרת שיכולה להיות האויב). 5. שליטה ותהילה: תופעות חברתיות יחסיות לזולת. תהילה- רדיפה אחר מוניטין ויוקרה המרוץ לחלל.
6 . פחד: המדינה נוקטת בצעדים על מנת להגן על עצמה. 7. היררכיה של אינטרסים: ישנם אינטרסים חשובים מאחרים (בטחון-שמירה על איכות הסביבה). ידונו בנושאים שכאלה (התחממות כדה"א) כל עוד העולם מתפקד ולא נמצא בסכנה ממשית.
בראש ההיררכיה- עוצמה, ביטחון ועצמאות.  ה. עיקרון העזרה העצמית:
1 .  כל שחקן/מדינה צריך לעזור לשמור על האינטרסים של עצמו self help. כל שחקן צריך לשמור על האינטרס שלו מכיוון שאם הוא לא יעשה זאת, אף אחד לא יעזור לו. המדינה צריכה לסמוך אך ורק על עצמה בשעת צרה.

2 . הנחות קודמות: הנחה זו נובעת לוגית מההנחות הקודמות, הרי אין ממשלה מעוגנת לפתרון הסכסוך.
גם אם תתקבל עזרה לטווח הקצר אינה מובטחת לטווח הארוך.
3 . שילוב בין אנרכיה במערכת הבינ"ל- אגואיזם במערכת המדינית וניגודי אינטרסים בין המדינות- מצריך ומחייב עזרה עצמית ואי תלות. ו. עוצמה- אמצעי בסיסי להשגת מטרות
1 .  כוח צבאי של המדינה- אלימות,כפייה הם אמצעים להשגה ושימור האינטרסים הלאומיים. האלימות אינה הפתרון האפקטיבי/הכרחי, ברם, אלטרנטיבה לפתרון.
2 . בלתי נמנעת: האלימות בלתי נמנעת משום שהקונפליקט הוא מצב תמידי.
3 . אמצעים: פיוס, פשרה ושכנוע- רלוונטי למדינות שהאינטרס שלהן להתפשר ולא להלחם. הדבר לא סותר את הריאליזם בהנחה שהפעולה נובעת משמירה על האינטרסים של המדינה (5).
4. קשת אלטרנטיבות: לממשלה קשת אלטרנטיבות, ההחלטה לא לצאת למלחמה הינה סוג פעילות.
5. מו"מ/כוח צבאי: לקחת בחשבון את ההקשר ואת האינטראקציות (טיב הסביבה) כדי להחליט מה עדיף.
6 .  תוצאות: שימוש בכוח צבאי יכול להוביל ל (א) הרס/הגנה על עצמנו- הרס יכולות האויב ע"מ להגן על עצמנו (ב) דיכוי וכפייה-הרתעה. איום: הטלת עונש אם לא יענה. עצם האיום בשימוש באלימות מהווה אמצעי כפייה.
7. כפייה/הרתעה מוצלחת: איום לאלימות אם היריב לא יפעל באופן מסוים. חוסר לחימה הוא מדד לכפייה מוצלחת.
ז. מצב תמידי של לחימה:
1 . ציפייה שהמלחמה תשוב (גם בעתות שלום)- אין זה אומר שדרך קבע ישנה מלחמה.
2. הובס: צילה של מלחמה- מביא את המטאפורה של גשם. דבר שלא מגיע כל יום, ברם, יודעים שבסופו של דבר יגיע ויש להיות מוכנים אליו.
3 . מאסלו: רק לאחר שמסופקים צרכי הבסיס(הגנה,ביטחון) ניתן להמשיך לצרכים מפותחים יותר (איכות הסביבה, כיבוש מדינה בשביל אוצרות הטבע שלה).
4 . אינטרסים חיוניים: הריאליזם שם דגש על אינטרסים בסיסיים חיוניים. 5. אינטרסים מפותחים: הריאליזם יעריכו רדיפה אחר אינטרסים אלה. ישנן קבוצות בעלות רצון תמידי להפוך את העולם למקום טוב יותר.
6. התנגדות: אין התנגדות לעיסוק בנושאים נעלים,ברם, רואים כל מאמץ שכזה כמוביל לשימוש באלימות וכפייה. ח. מאבק תמידי לעוצמה:
1 .  מינימום-מקסימום :להיות לא פחות חלשים מהיריב ואף חזקים ממנו.
2 . אינטרס לאומי: העוצמה אינטרס לאומי משום שהיא אמצעי בסיס להשגת אינטרסים (לכן הופכת לאינטרס). אמצעי עיקרי להשגת שלטון.
3 .  הישגים יחסיים/אבסולוטיים: יחסיים- רווח של המדינה ביחס ליריב. (אם הרווח שלו גדול יותר העסקה לא יעילה). אבסולוטיים- רווח של המדינה מהעסקה. 
4 . עוצמה יחסית:  הדאגה להשגת יתרון יחסי- שינוי מצב של העדר עוצמה, להשיגה ולשמר את היתרון.
5. מדינה צריכה להיות אחראית ושקולה:
א. ניתוח מדיניות חוץ מחייב התבוננות באינטרסים העצמיים תוך בחינת אופציות- שמירת האינטרסים של המדינה כערך. לדוגמא הקונפליקט עם העם הפלשתינאי: מתן שטחים: הגדרה עצמית,קורבנות, שקט בטחוני/ זכות אבות.
ב. עלות/תועלת: כניסה של ארה"ב לעיראק: מציאת נשק להשמדה המונית/ פגיעה בחיילים.