תוכן עניינים
עמוד 2-3  …    מבוא.
עמוד 4  …  רקע היסטורי.
עמוד 6 – 5  …   "חזקת הגיל הרך".
עמוד 8 – 7  …   חזקת הגיל הרך באספקלריה למשפט העברי.
עמוד
1 4 – 9  …   חזקת הגיל הרך בראי הפסיקה.
  עמוד 20 – 15  …    מהוועדה לבחינת עקרונות היסוד ועד למסקנות הביניים של ועדת שניט.
עמוד 21  –     הצעת מודל חדש.
עמוד 
2 2  …    משמורת משותפת והקריטריונים לקביעתה.
עמוד
2 7 – 23  …    השוואה לדין הזר.
עמוד 28  …    סיכום הנושא.
עמוד 
3 0 – 29  …  בבילוגרפיה.
מבוא
"כל חיי הילד ועתידו תלויים באידיאל שהוא יוצר לו מדמות הוריו, הרוס אידיאל  זה ועולמו אבוד".
אחת התופעות החברתיות הבולטות ביותר כיום בעולם בכלל ובישראל בפרט, היא העלייה הגדולה במקרי הגירושין.
ניסיונותיהם של האבות על הזכות להחזיק בילדיהם ולהרחיב את הסדרי הראיה, משקפים את הפולמוס התרבותי והחברתי המתנהל לגבי יחסי הכוחות בין המינים בחברה.
אין ספק כי גורמים אלו מציבים את חזקת הגיל הרך, תחת זכוכית מגדלת, כאשר מצד אחד של המתרס ניצבים ארגוני גברים המעוניינים בביטול החזקה  ומצד שני של המתרס ארגוני נשים התומכים בהשארת הסעיף על כנו.
בעבודתי זו אסקור את סוגיית "חזקת הגיל הרך" (להלן:"החזקה) המצויה בדין הישראלי תוך השוואתה לדין המשפט המקובל.
תחילה נסביר מהי בכלל אותה חזקה, נראה כיצד חלו תמורות במרוצת הזמן לגבי השקפת החברה בנוגע חזקה, ניגע בסיבות שהביאו לאותם שינויים בהשקפה, נבחן את השקפת המשפט העברי והדין הזר לגבי הסוגיה, נביא את מסקנות הביניים של וועדת שניט.
לאחר בחינת הדברים ננסה לענות על השאלה האם הגיעה העת לביטולה של החזקה?
בס'
2 5 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ניתן למצוא את החזקה המנוסחת באופן הבא:
"לא באו ההורים לידי הסכם … רשאי ביהמ"ש לקבוע כפי שייראה לו לטובת הקטין ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".
מכך עולה כי במידה ואין בנמצא נסיבות חריגות יישארו קטינים שגילם קטן מ- 6 שנים בחזקת אימם.
אחת מהבעיות שעולות מחוק זה כפי שניווכח בהמשך נעוץ בעובדה שלעיתים טובת הילד מקבלת מקום משני בהחלטת ביהמ"ש שמרחב תמרון שק"ד שלו מצומצם.
יש הטוענים כי החזקה אינה מתאימה לתנאים החברתיים והכלכליים של ימינו, היא אינה תואמת תיאוריות פסיכולוגיות מתקדמות אשר גורסות כי טובת הילד הוא לקיים קשר יציב ועקבי עם שני הוריו.
לא אחת נפסק כי תובענות שמקורם בסכסוכי החזקה ומשמורת ילדים הינם מהמורכבות והמכבידות ביותר על מערכת המשפט, ההכרעה הנדרשת מביהמ"ש היא מסוג ההכרעות המדירות שינה מעיני השופט טרם כתיבת פס"ד.
השופט ויתקון: "ככל משפט, שבו נחרץ גורלם של  ילדים, אף זה גרם לי לבטים מרובים ובסופו של דבר שוב נוכחתי, שכל פתרון בעניין כגון זה אינו, בעצם, פתרון כלל ועיקר".
השופט כהן: "אין לך משימה שיפוטית קשה, לעיתים קורעת לב, מזו של קביעת גורלו של ילד קטן, אין מחלוקת בין השופטים שכאשר גורלו של ילד עומד להכרעה ביניהם, חייב  השופט לשמש לו לפה ולערוך לו דינו, כל ביה"ד הוא אביהם של יתומים…".
הנשיא לנדאוי (כתוארו אז): "כבכל המקרים שבמחלוקת ביחס למשמורת ילדים בין הורים מסוכסכים, גם זה אשר לפנינו אינו מן הקלים, טובת הילד היא בעיה מורכבת ויש בה אספקטים חומריים, רגשיים, חינוכיים, חברתיים… הקושי האמיתי הוא לבודד את השיקולים בנוגע לטובת הילד עצמו ממה שכל הורה רואה בטובתו של הילד מתוך האספקט וזווית הראייה שלו, שבהכרח אין הוא מסוגל לנתקם מהסכסוך עם בן-זוגו." השופטת ארבל: "המקרה שבפנינו עניינו בנושא מהקשים הבאים להכרעת ביהמ"ש, משפט הטבע הוא, שילד יגדל בבית אביו ואימו: הם שיאהבו אותו, הם שיאכילו וישקו אותו, הם שיחנכו אותו, הם שיעמידו אותו על רגליו עד אם גדל והיה לאיש, זו זכותם של אב ואם, וזו זכותו של הקטן, משהחיים והמציאות הכתיבו אחרת וההכרעה מובאת לפתחו של ביהמ"ש, שומה עליו לעשות שימוש בכל הכלים שבידיו למזער הפגיעה בהם ככל הניתן." לאור האמור לעיל יש הקוראים לשנות את חזקת הגיל הרך בחוק ולאפשר לביהמ"ש לקבוע את משמורת הילדים בכל מקרה לגופו.
מנגד ניצבת אסכולה הגורסת כי הימצאות החזקה מונעת התדיינות מיותרת בביהמ"ש ומונעת טלטלות מיותרות של המשפחה.
לאור האמור לעיל כבר עתה ניתן להבין כי מדובר בסוגיה שהינה אחת מהסוגיות המורכבות שאיתן נאלצת להתמודד מערכת המשפט, וספק אם ניתן למצוא לה פתרון שיביא לריצוי כל הצדדים המעורבים.