ביה"ס למשפטים סמינריון בדיני נזיקין אשם תורם והקטנת הנזק, השווה והשונה             תוכן עניינים
עמוד 3  …    מבוא
עמוד 4  …    ההתפתחות ההיסטורית של האשם התורם כהגנה מוחלטת עמוד 5  …    הגדרת האשם התורם ומהותו עמוד 6  …    התשתית הנורמטיבית עמודים 8 – 7  …    תנאי ההגנה והיקפה עמוד 9   …    תוצאות האשם התורם עמוד 
1 0  …    התפתחות בפסיקת ביהמ"ש העליון והיישום בערכאות הנמכות עמוד 11 …    הצעת הקודיפיקציה עמוד 12  …    המחלוקת בספרות לגבי ההסדר המועדף עמודים 14- 13   …    ביקורת הדוקטורינה וסיכום האשם התורם עמודים 16 – 15   …    הגדרת עיקרון הקטנת הנזק עמודים 
1 9 – 17  …    פיתוחים פסיקתיים בביהמ"ש העליון עמודים 21 – 20 …    יישום התקדימים ומגמת ביהמ"ש מאז ועד היום עמוד 22  …    מבט ביקורתי בראי המשפט העברי עמוד 23  …    היבטים רלוונטיים בהצעת הקודיפיקציה ומבט לעתיד עמוד 24  …    היחס לדין האשם התורם עמוד
5 …     סיכום – "וילכו השניים יחדיו" עמוד  27 – 26  …  בבילוגרפיה מבוא
תאונות, לצערנו, מתרחשות מידי יום, במקומות שונים ובנסיבות שונות.
לרוב בעקבות תאונות אלו זקוקים הנפגעים להגנה, וזאת לאור העובדה שהמזיק יכול להעלות טענות נגדיות במטרה להקטין או לשלול את הפיצוי המגיע לנפגע, לשם כך מצטיידים הנפגעים בשירותי עו"ד, כאשר אחד מעמודי התווך עליהם יכול להישען ולהתגאות עו"ד טוב, הוא סכום הפיצוי שנפסק בסופו של דבר ללקוחו ע"י ביהמ"ש, הדבר יכול להימדד בהקטנת נטל הפיצוי שהצליח להשיג ב"כ הנתבע או בהשגת פיצוי מקסימאלי שאותו הצליח להוציא ב"כ התובע.
אם כך אין ספק או צל של ספק כי כל עו"ד המכבד את מקצועו ורוצה בהצלחתו האישית יעמיד לרשותו את כל הכלים האפשריים ע"מ להוציא את הפיצוי המקסימאלי.
נשאלת השאלה מה קורה במצב בו נפגע אדם, כאשר פגיעתו הינה גם כתוצאה מרשלנותו הוא, האם יש לחייבו בדין כדין המזיק, כיצד מתבצעת חלוקת האחריות, ומה קורה כשלאדם ישנה אפשרות להקטין את נזקו ע"י ניתוח, אך זה מפחד לעוברו,  שאלה זו עולה חוזר ונשנה בפסיקה, לדוגמא בתיק שהתנהל בביהמ"ש המחוזי פרשת צרפתי  לו הייתי שותף כמתמחה, נפגע עובד כתוצאה מפעולת עגורן, כאשר עלתה שאלה בדבר אשמו התורם, שכן לדברי הנתבעת העובד נכח במקום ללא ידוע של מנהל האחזקה, בסופו של דבר ולאחר שתחילה הציע ביהמ"ש חלוקת אחריות שווה בשווה, הכנתי את הסיכומים תוך שימוש בכלים שרכשתי במהלך הלימודים, וזכינו בפס"ד שקבע כי לנתבעת אחראיות מלאה באירוע התאונה ואין לייחס אשם תורם לתובע.
במקרה נוסף עלתה שאלת פגיעתו של אדם כתוצאה מפעילות ספורט ימית, שגם במקרה דנן עלה נושא האשם התורם, בשל העובדה שהנפגע לקח על עצמו סיכון בעת קיום פעילות הספורט, במקרה דנן הגענו לפשרה.
לשם כך אסקור את אחד הנושאים המרכזיים והחשובים העומדים ל"רשות" כל אחד מהצדדים השונים בתביעת נזיקין – אשם התורם והקטנת הנזק השווה והשונה.
כיוון שבמידה והתובע יוכיח כי עשה ככל יכולתו להקטנת הנזק וכי הנתבע הינו האחראי הבלעדי להתרחשותו של האירוע, אזי סכום הפיצוי שייפסק ע"י ביהמ"ש יהיה לרוב סכום פיצוי מקסימאלי, ברם אם במידה וב"כ הנתבע יוכיח כי התובע לא עשה ככל יכולתו לשם הקטנת הנזק ו/או לנתבע יש אשם תורם בקרות הנזק, אזי סכום הפיצוי יתגמד בהתאם.
בעבודתי זו אציג תחילה בנפרד את כל אחד מהעקרונות שהובאו לעיל, אנתח את העקרונות, הציג את אופן השימוש בכל אחד מהעקרונות, העלה את הסייגים וכן העלה את השווה והשונה בין העקרונות.