סיפור משפחתי הסיפור המשפחתי מתחיל עוד תרם תחילת המחזה, הוא מתחיל במותה של אמא של רות. היא מתחילה את השרשרת של ההתאבדויות במשפחה עד לניסיון ההתאבדות של נעמי. סבתא של רות עוד היתה שפויה, לפי סיפוריה של מרים, שיצאה הדמות הנורמאלית במשפחה ובעצם סוג של קול ההיגיון. במותה של אמה של רות, מתחיל כדור השלג של הטירוף שסוחף עימו את כל המשפחה להתאבדויות ולמחלות נפש (פרדי כפדופיל).
הסיפור מוביל אותנו מתקופת עליית הנאצים לשלטון ב1935 בגרמניה ועד לשנת 1972 בתל אביב. שתי התקופות הללו מסמלות תקופות שונות בהווי היהודי ולאחר מכן הישראלי. את תקופת המלחמה בוחרת הכותבת להשמיט ולהשאיר רק רעש רכבות כסימון תקופה. בין התקופות יש סיפור המעבר מעיר אירופאית לעיר מזרח תיכונית וכיצד משתלבים בה הדמויות.
המחזה הוא מחזה ריאליסטי. יש עובדות היסטוריות ואירועים עם תאריכים, הדמויות אמיתיות ואנושיות. לעומת זאת, ישנן המון עובדות שאינן ריאליסטיות. העובדה שהמתים מתהלכים על הבמה היא אינה ריאליסטית, כאשר רוברט מקריא את המכתב הוא עונה לשאלות של רות ומסתובב על הבמה מה שאינו ריאליסטי, הנאצים והמשפחה שרים ביחד או שהנאצים צופים בהם. הקיר הרביעי נשבר, כל הדמויות יכולות לצפות אל מעבר לקיר ולראות מה מתרחש בבית הקפה (רוברט מפלרטט עם המלצרית) או בית הקפה צופה בבית (הנאצים צופים ביהודים וגם שרים איתם). כל הקולות שנעמי משמיעה נשמעים על הבמה גם עבור הדמויות שאינן חיות בתקופת הזמן של נעמי אך עדיין זה מתערב …
*** העבודה ללא מקורות