עבודה זו מתמקד בהגדרת האיומים  הניצבים לפתחו של המשטר הדמוקרטי שכונן  במדינת ישראל. דוגמת מפלגות שפעלו ופועלות מתוך המסגרת הפוליטית, קבוצות חוץ פרלמנטאריות ויחידים  שחתרו  תחת אושיות המשטר וניצלו את הזכויות הבסיסיות הניתנות להן מכוח חוקי היסוד ומכוח הערכים הנשגבים עליהם מושתת המשטר הדמוקרטי , הזכות לבחור ולהיבחר,חופש ההתאגדות, חופש הביטוי וחופש העיסוק, שהם ציפור נפשה של הדמוקרטיה. עוד בעבודתי זו, אציג את הדרכים העומדים לה לדמוקרטיה הישראלית בהתמודדות עם איומים אלו, דוגמת שינויי חקיקה, חקיקת פקודות ותקנות המאפשרות לבתי המשפט להתמודד עם איומים אלו, וכן פסיקות של בית המשפט (הלכות משפטיות), המדגישות את זכותו של המשטר הישראלי וזכותה של האומה להתגונן ולעמוד איתנה כנגד אותם מרכיבים שליליים שצומחים מתוך החברה או מחוצה לה ומבקשים לערער את יציבות הסדר החברתי בתוכה ,לכלות את המשטר הקים  ולהחליפו באחר. דוגמה לכך, הפסיקה של בית המשפט העליון, ע"ב 1/65, יעקוב ירדור נגד יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית, שבה בית המשפט העליון פסק כי, " אף על-פי שחופש ההתאגדות הינו מעיקרי המשטר הדמוקרטי ואחת מחירויות היסוד של האזרח הרי ששום משטר חופשי,ובייחוד לאור הלקח של ההיסטוריה בימינו, איננו צריך ליתן ידו והכרתו לתנועה החותרת תחת אותו משטר עצמו", מתוך פסקי דין, כרך יט, חלק שלישי, תשכ"ה/תשכ"ו, ע"ב 1/65 , יעקוב ירדור נגד יושב – ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית, עמ' 367. הוסף לכך את, סעיף 7א' לחוק יסוד הכנסת: שקובע למי מותר להיבחר לכנסת ולמי אסור. וזו לשונו, א: רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי העניין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; (2) הסתה לגזענות; (3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל. א1: לעניין סעיף זה, יראו מועמד ששהה במדינת אויב שלא כדין בשבע השנים שקדמו למועד הגשת רשימת המועמדים כמי שיש במעשיו משום תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, כל עוד לא הוכיח אחרת.
מתוך חוק יסוד:הכנסת. בנוסף, בעבודה תהיה השוואה לדין הזר ולדרך בה מדינות בעלות משטר דמוקרטי התמודדנה עם איומים מבית על אופיו ומהותו של משטרן. כן יהיה ביטוי להתפתחויות בחקיקה נגד טרור בבריטניה ובארצות הברית לאחר אירועי 11 בספטמבר, ולכלים בהם נקטו מעצמות אלו במאבקן בטרור ואשר באו ליידי ביטויי בחקיקתם, קבלתם ואישורם של דברי חקיקה חדשים ותיקוני חקיקה קיימים על מנת לאפשר לרשויות הביטחון שלהן לנקוט באמצעים שלא הורשו להשתמש בהם במסגרת מאבקן בטרור.