תוכן עניינים
מבוא. 2
פרק 1. רקע היסטורי- יחסים ופרשות קודמות בין דתיים לחילוניים לפני הקמת המדינה. 4
פרק 2. תגובתה של המדינה הישראלית על הגירת ההצפה. 10 פרק 3. המעבר מיישוב למדינה – והשפעתו על התמורות במערכת החינוך. 15
המאבק במישור הציבורי תעמולתי 19
התרחבות משבר החינוך למישור הפוליטי 21
פרק 6. ועדת פרומקין 24
פרק 7. מערכת החינוך לאחר ועדת פרומקין 30 ממצאים. 33
דיון וניתוח. 34
סיכום. 35
ביבליוגרפיה .
נספחים -..
מבוא התקופה למן ראשית כינונה של המדינה הישראלית ועד לסוף שנת 1951 הייתה מן התקופות הקובעות ביותר לא רק לקיומה של המדינה, אלא גם לעיצוב דמותה החברתית והתרבותית מאז ועד עצם היום הזה.
בתקופה זו גברה המדינה במלחמה בין קהילתית על אויביה הפלשתני תוך ביצוע טיהור אתני שלם כמעט בשטח עליו השתלטה, והיא גברה והדפה פלישה צבאית של רוב המדינות הערביות בסביבה תוך יישובם של יותר מחצי מיליון מהגרים שהכפילו כמעט את אוכלוסייתה היהודית.
ה"דרמה" החינוכית בעשור הראשון של מדינת ישראל קשורה לא רק בצמיחה ובהתרחבות. עשור זה מאופיין במעבר ממפלגתיות נוקשה בחינוך לעבר חינוך ממלכתי פחות פוליטי ופחות אידיאולוגי, בתהליך נטישה של כור היתוך המתנשאת, ששאפה ליצור "יהודי חדש", בנוסח דוגמטי אחד, ובקבל הגישה הדוגלת בפלורליזם תרבותי רב יותר; בהתמתנות "מלחמות התרבות", שאפיינו את יחסי החילונים והדתיים בראשית התקופה, יצירת "הפרדת כוחות" ומסגרות חינוך אחרות לחילונים ולדתיים; בחינוך חובה חינם לצעירים ובפעילות רבה של חינוך מבוגרים; ביתר צנטרליזציה, ובארגון בירוקרטי מחודש של כול מערכת החינוך. העבודה תתמקד בעיקר באתגר אחרון זה ובדרך שבה ניסו מנגנוניה של המדינה לעמוד בה ואף לאפיין את טיב האתגר ואת אופן ההתמודדות עימו.  התמודדות זו מצאה את ביטויה התרבותי והפוליטי בעיקר בכינון משטר הגמוני, שמהותו ותהליכי בינוי יתוארו וינותחו בעבודה זו מבחינה תיאורטית.
המטרת העיקרית של עבודת הסמינר העבודה היא לבחון את מערכת היחסים בין דתיים לחילוניים בימיה הראשונים של המדינה והשפעתה על מערכת החינוך הדתית בישראל. כמו כן, לבחון האם למערך הכוחות הפוליטי הייתה השפעה על מבנה ואופי מערכת החינוך ומידה וכן, איזו השפעה. שאלות המחקר:
האם וכיצד השפיעו היחסים המורכבים בין השנים
1 953-1949 על מערכת החינוך הדתית .   האם וכיצד השפיעו יחסי הכוחות הפוליטיים בין השנים
1 953-1949 על מערכת החינוך הישראלית בכלל ומערכת החינוך הדתית בפרט.
השערות המחקר:
1 .       מערכת היחסים המורכבת בין דתיים לחילוניים, בין השנים 1953-1949, חיזקה את מעמד החינוך הדתי.
2 .       למערך יחסי הכוחות הפוליטיים בין השנים 1953-1949, השפעה רבה ומכרעת על מבנה ואופי מערכת החינוך הישראלית. שיטת המחקר המחקר מבוסס על עיבוד מקורות ביבליוגראפיים. בעיקר נעשה שימוש במקורות שניוניים, כלומר עיבוד ואינטגרציה של מאמרים ומחקרים קודמים העוסקים ביחסי חילוניים ודתיים לפני הקמת המדינה ואחריה בדגש על הקונפליקטים בתחום החינוך והמאבקים והמשברים הפוליטיים שבאו בעקבותם.