רפורמת "אופק חדש" במערכת החינוך הינה רפורמה המשנה באופן משמעותי את תנאי ההעסקה של המורים בישראל. הרפורמה כוללת, בין היתר, הרחבת שבוע העבודה של המורים, וכן הוראה בקבוצות קטנות במסגרת שבוע העבודה החדש. אל מול השינוי בשבוע העבודה, גובשו טבלאות שכר חדשות ומשודרגות וניתנה למורים תוספת שכר משמעותית. בשנה הראשונה להטמעת הרפורמה, שנת הלימודים תשס"ח הצטרפו 301 בתי ספר יסודיים לרפורמה. למורים המועסקים ב-301 בתי הספר הללו ניתנה אופציית בחירה אם לעבור לתנאי ההעסקה החדשים או להישאר בתנאי ההעסקה הישנים. כפועל יוצא של הכנסת רפורמה חדשה למערכת החינוך, שינויים אלו הובילו להשלכות שליליות רבות עליהן נדון במסגרת המחקר שייבחן את שביעות רצונם של המורים מרפורמת "אופק חדש", חלק מההשלכות השליליות הם עומס עבודה, עליה בלחץ והרחבת תחומי עבודה ואחריות מכיוון שמקצוע ההוראה מתאפיין באינטנסיביות רבה בחיי העבודה מצופה מהמורים ליטול על עצמם תחומי אחריות חדשים ללא העלאה משמעותית בשכרם או קבלת פיצוי כספי כלשהו. הציפייה מהם: "לעשות יותר ולקבל פחות", ולפיכך התוצאה, בין השאר, שעות עבודה רבות ועומס משימות מגוונות במשך זמן רב יותר מאשר בעבר. יום העבודה של המורה, קרי חלוקת הזמן בין פנאי לעבודה בחייו של המורה, לא משאירה זמן רב לפנאי. במילים פשוטות, ניתן לומר כי המורה במערכת החינוך הציבורית בישראל עובד מרבית שעות היום, בתוך בית הספר ומחוצה לו, במגוון פעולות ומטלות, כמו: הכנת השיעור, בדיקת מבחנים, אינטראקציות עם הורי התלמידים או עם התלמידים עצמם מחוץ לשיעור, ישיבות צוות, משימות מנהלתית ועוד. בנוסף להשלכות השליליות, היו גם השלכות חיובית שכללו בין היתר עלייה במעמדם המקצועי של המורים בשל עלייה בבחירת המקצוע הוראה בשל הסדרת מערך הפיתוח המקצועי של המורים, בנוסף לכך ניתן לראות כי המורים שבעי רצון מתנאי עבודתם החדשים, ובנוסף, ניתן לראות שמערכת החינוך איננה שוכחת את רגשותיהם של המורים ואף גורמת להם לפיתוח יחסים אישיים חיוביים. מטרת המחקר הינה להבין את שביעות רצונם של המורים מן הרפורמות במערכת החינוך בהתאם לשנות הותק שלהם במערכת החינוך.